תחום הפרסום והשיווק ברשתות החברתיות עבר מהפכה, אך לא מהסוג שבעלי עסקים קיוו לו. מה שהתחיל כהזדמנות נדירה להגיע ישירות ללקוחות, הפך בשנים האחרונות לרעש בלתי פוסק, להצפה, ולעומס שמוחק את המסר עצמו. הרשתות מפוצצות. אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, לינקדאין, כולן עמוסות במודעות, רילסים, סרטונים, קריאות לפעולה, הבטחות, טריקים, שטיקים, ותכנים שנלחמים זה בזה על שבריר שנייה של תשומת לב.
המציאות פשוטה וכואבת. היום לא מעניין. לא בגלל שאין תוכן, אלא בגלל שיש יותר מדי. בעלי עסקים מתבקשים לרקוד, לצעוק, להתחפש, להגיד דברים קיצוניים, לעשות שטויות, רק כדי לקבל אולי שלוש שניות זמן מסך. לא חיבור, לא הקשבה, לא הבנה. שלוש שניות. לפעמים גם זה לא.
פעם זה לא היה כך. לפני עידן הרשתות החברתיות, הפרסום עבד אחרת. היו פחות ערוצים, פחות מסרים, פחות מפרסמים. עסק שפרסם בעיתון, ברדיו, בשלט חוצות או בטלוויזיה, קיבל תשומת לב. המסר נצרב. הייתה סבלנות. היה הקשר. לקוח נחשף, חשב, זכר, וחזר. הפרסום היה כלי אסטרטגי, לא קרקס יומי.
היום כל ילדה וכל ילד יכולים להעלות פוסט, רילס, סרטון, ולקרוא לעצמם משווקים. אין סינון, אין סטנדרט, אין הבנה מקצועית. האלגוריתם לא בודק ניסיון, ידע או ערך. הוא בודק תנועה. מי צעק יותר. מי הקפיץ יותר. מי הצליח לעצור אגודל לשנייה. בתוך הכאוס הזה, הפרסום האמיתי, הרציני, המקצועי, פשוט נעלם.
בעלי עסקים משקיעים כסף, זמן ואנרגיה, ומקבלים בתמורה מספרים. צפיות. לייקים. תגובות. אבל המספרים האלה לא תמיד מתורגמים ללקוחות, להכנסות, או לבניית מותג. להפך. לעיתים הם מייצרים אשליה של פעילות, בזמן שבפועל העסק דורך במקום. יש תנועה, אין תוצאה.
הבעיה העמוקה יותר היא שינוי תפיסתי. השיווק הפך ממערכת שמשרתת את העסק, למערכת שהעסק משרת אותה. במקום לשאול מה נכון לעסק, שואלים מה האלגוריתם רוצה. במקום לבנות מסר ברור, בונים גימיק. במקום אסטרטגיה, מחפשים טרנד. היום רילס, מחר אתגר, מחרתיים פורמט חדש. העיקר להיות שם. לא ברור למה, ולא ברור עבור מי.
הרשתות החברתיות אינן רעות. הן כלי. אך כלי שאיבד פרופורציה. כשהכול צועק, אף אחד לא שומע. כשהכול מנסה להיות מעניין, הכול הופך לרעש. לקוחות עייפים. הם מדלגים. הם אדישים. הם חשדנים. הם כבר לא מאמינים להבטחות, ולא מתרגשים מסיפורים. הם מחפשים שקט, אמינות, ומישהו שידבר אליהם בגובה העיניים.
הפרסום שעבד פעם, עבד כי הוא נשען על בסיס. עסק מסודר, הצעת ערך ברורה, מסר חד, ומינון נכון. היום מנסים לעקוף את הבסיס דרך תוכן. זה לא עובד לאורך זמן. בלי עסק בריא, בלי תהליך נכון, ובלי הבנה עמוקה של הלקוח, גם אלף רילסים לא יעזרו.
הפרסום האמיתי לא נעלם בגלל הרשתות. הוא נעלם בגלל השימוש הלא אחראי בהן. בגלל הפיכת השיווק להצגה. בגלל בלבול בין חשיפה להשפעה. ובגלל תרבות שמקדשת רעש על פני משמעות.
מי שרוצה להצליח היום, חייב להבין דבר אחד. לא צריך להיות בכל מקום. לא צריך לצעוק. לא צריך לרקוד. צריך לחשוב. צריך לדייק. צריך לבנות מסר שמבוסס על אמת עסקית, ולא על טריק רגעי. בעולם רועש, מי שמדבר ברור, שקט ומקצועי, הוא זה שבסוף גם שומעים.
