תעשיית הכסף של המפרקים וכונסי הנכסים במדינת ישראל.
ההבדל בין הטלפון של אראלה ממפעל הפייס המודיע לך על זכייה בפייס להחלטת השופט על מינוי כונס נכסים הינו בדיוק אותו דבר…אפשר לקרוא לכונסי הנכסים כתעשיה ולא רק תעשיה אלה תעשייה עתירת ממון וכסף…בית המשפט העוסק בפירוק חברות עבר לקצב של עבודה מלאה בנוסף לכבוד השופטת אלשיך נוספו רק לבית המשפט המחוזי בתל אביב עוד 2 שופטים המתמחים בנושאים כלכליים קרי פירוק חברות…כול זאת לאור המצב הכלכלי הרעוע שמביא חברות לחדלות פרעון בקצב מדאיג…אז כשמדובר בבעלי החברות או בנושי החברות חדלות פרעון היא גזרה קשה מאד עבורם (בפרט הנושים הלא מובטחים) אך כשמדובר בכונסי נכסים ונאמנים כאן החגיגה בשמיים…רק השבוע התבשרנו על דרישה לשכר טרחה של למעלה ממיליון שקל לזוג נאמנים המטפלים באחת מהנפילות שהיו לאחרונה בארצנו…זה לא משנה שלנושים שלמעשה שמו את כספם על קרן הצבי לא יקבלו אגורה שחוקה, זה לא משנה שאולי חלק מהעובדים לא יקבלו את מלוא כספם וזכויותיהם..כונס הנכסים או הנאמן "זוכי מפעל הפייס" הם מבקשים את שכרם ובענק…מה צריך לעשות כונס נכסים או נאמן שהוא מבקש מבית המשפט אישור רק למקדמה של למעלה ממיליון שח וקרוב ל שני מיליון שח..כיועץ עסקי עם ניסיון רב שנים נראה לי שבקצב הזה עורכי דין או רואי חשבון לא לעניין אותם להתעסק במקצוע ולייצג אלה לעמוד בפתחו של בית המשפט ולקוות כי שופט יאשר את מינויו ככונס או נאמן…דורון עמית יועץ עסקי
