"סולו" בבנק – כשהבנק נותן אמון… ולפעמים טועה

שלום לכם, כאן דורון עמית, ואני רוצה לדבר איתכם היום על מונח שבטח שמעתם, אבל אולי לא לגמרי הבנתם את משמעותו בעולם הבנקאות: "סולו". רובנו מכירים את המילה "סולו" בהקשר של מוזיקה – זמר שר לבדו, מופע יחיד. אבל בבנקאות, "סולו" מקבל משמעות שונה לגמרי והוא נוגע לעצם הליבה של הייעוץ הכלכלי.

מהו "סולו" בנקאי?

בעולם הבנקאות, "סולו" מתייחס למתן אשראי על בסיס חתימה בלבד. כלומר, הבנק מעניק ללקוח – בין אם זה אדם פרטי ובין אם זו חברה – הלוואה או מסגרת אשראי, ללא דרישה לביטחונות חיצוניים כמו נכסים, ערבויות צד ג' או שעבודים. זהו אשראי המבוסס בעיקר על אמון הבנק בכושר ההחזר של הלווה, על סמך נתונים פיננסיים, היסטוריית אשראי, ויכולות מוכחות.

כדי לתת לכם המחשה פשוטה: שכיר שמקבל משכורת יכול לקבל "סולו" בגובה משכורתו. עסק ממוצע יכול לקבל "סולו" בסכום של מחזור חודשי אחד או שניים. עקרונית, ככל שהלווה איתן יותר כלכלית, כך פוטנציאל ה"סולו" שלו עולה.

כשה"סולו" הופך ל"סולו" מסוכן – המקרה של קמן

לאחרונה נחשפנו למקרה של חברת קמן, אשר על פי הפרסומים, קיבלה אשראי "סולו" עצום של 209 מיליון שקלים מארבעה בנקים שונים. סכום אדיר – מאתיים ותשעה מיליון שקלים! וכעת, כשהחברה עומדת בפני קריסה, עולה השאלה הבוערת: מי יישא בנטל החוב העצום הזה? התשובה, לצערי, כנראה אנחנו – הציבור הרחב.

כיועץ עסקי, אני נתקל בשאלות הללו שוב ושוב:

• איך חברות מצליחות לקבל מינוף כה גבוה?
• מהם הביטחונות שהוצגו לבנקים במקרים כאלה?
• האם הרווח והפעילות של החברה אכן כיסו את הסיכון באופן שמצדיק מתן אשראי בסדר גודל כזה?
• מי מקבל את ההחלטות על מתן סכומי עתק כאלה, ועל בסיס אילו קריטריונים? (ואני שואל זאת עם קורטוב של ציניות: האם יש כאן קשרים משפחתיים או אינטרסים נסתרים?)

הפער בין הגדולים לקטנים – והצורך ברה-ארגון מחשבתי

הנה האבסורד: מצד אחד אנו רואים עסקאות "סולו" בהיקפים דמיוניים לגופים גדולים, ומצד שני – הבנקים מחמירים מאוד עם בעלי עסקים קטנים ובינוניים. עבור הבנק, פיזור אשראי על פני מספר רב של לווים קטנים מפחית את הסיכון הכולל, גם אם כל הלוואה בפני עצמה נתפסת כיותר מסוכנת. יחידת "סולו" אחת של מאות מיליונים טומנת בחובה סיכון מערכתי אדיר, שעלול לערער את היציבות הפיננסית של הבנק ואף להשליך על הכלכלה כולה.

לדעתי, הבנקים בישראל חייבים לעבור רה-ארגון מחשבתי עמוק בכל הנוגע למדיניות האשראי שלהם. נראה כי בנקים קטנים יותר כבר מתחילים לאמץ גישה של פיזור רחב יותר של אשראי ללקוחות רבים, וזוהי דרך נכונה.

חשוב לי להבהיר: איני דוגל בלקיחת הלוואות נוספות לעסקים ללא צורך. ההלוואה הטובה ביותר לעסק היא זו שלא נלקחה, והדרך הבטוחה ביותר לשגשוג היא ניהול פיננסי נכון ומושכל. כאן בדיוק נכנס תפקידו של יועץ עסקי ויועץ פיננסי מומחה.

תפקיד היועץ העסקי והייעוץ הפיננסי

כיועץ עסקי, אני רואה את תפקידי בסיוע לעסקים לנווט בים הסוער של האפשרויות הפיננסיות. ייעוץ פיננסי מקצועי אינו עוסק רק בהשגת הלוואות, אלא בבניית אסטרטגיה פיננסית איתנה, תזרים מזומנים בריא, ניהול סיכונים חכם, ובסופו של דבר – בצמיחה בת קיימא.

בין אם אתם עסק קטן או גדול, אם אתם זקוקים לייעוץ פיננסי שיסייע לכם להבין טוב יותר את עולם האשראי, להתנהל נכון מול הבנקים, או פשוט לנהל את העסק שלכם בצורה אופטימלית – אני כאן בשבילכם.