האם באמת ניתן היום לקבוע ערך של חברה לפי נתוני המאזן שלה.
אם המאזנים של החברות משקפים הלכה למעשה את ערכם הפיננסי, הציבורי, המיתוג, ערך המותג או שהפרמטר הזה כבר אין לו את אותה משמעות כפי שהייתה בעבר.
נדהמתי בחודש האחרון לשמוע את ערכו של "מותג" אשר עלה לאוויר בשנתיים האחרונות, עוד יותר נדהמתי לשמוע כי ל"מותג" הפסד שנתי גבוה אבל ערך כספי "שלא יסולא בפז" ביחס לזמן קיומו ובשוק הרווחיות הנמוך בו הוא עוסק. ואז נדלקה אצלי מנורה כי חברה או עסק המקבל פרגון בתקשורת הוא זה שמעלה את ערכה אבל בסכנה איומה שהרי להעלות ערך חברה רק על פי איך שהתקשורת שופטת אותה היא סכנה גבוהה בדיוק כמו ניפוח בלון אשר יכול להתפוצץ מקוץ של שושנה.
לפני שנים נשאלו אלה שהלכו ללמוד תקשורת "למה לכם ללמוד מקצוע שאין בו עשייה" אבל השואלים לא הפנימו שכוחה של התקשורת הוא לייצר מלחמות, ליצור דרמות, להוביל מנהיגים, להיות החלק הדומיננטי בכול החלטות של ממשלות, גופים, חברות עסקיות גדולות וקטנות כאחד, ולפעול על פי אמות מידה של התקשורת. (אסור לוותר על התקשורת, התקשורת היא שומר הראש הקיומי שלנו לכל העוולות הנעשות ע"י נשיא מדינה, ראש ממשלה, שרים, ומקבלי החלטות המשפיעות על כל אחד מאתנו כולל חברות ציבוריות ועסקים בתחומים שונים)
ובחזרה לתחום העסקי החברה שלך יכולה להיות מפסידה בפועל אבל מרוויחה בתחום ה"מיתוג" שלה, נחשקת בתחום ה"מיתוג" שלה או ההפך מרוויחה כספית אך מפסידה תקשורתית.
לא בכדי פונות חברות עסקיות במשק הישראלי ליועצי תקשורת, לאנשי יחסי ציבור וזאת על מנת להשיג ערך מוסף גבוהה לחברה מעבר לקריאת המאזן הכספי שלה.
בעלי עסקים הרוצים בתקופה זאת לפתח את המותג שלהם הגם שמאזן הכספי שלהם לא מראה זאת מוטב שיפנו ליועצי תקשורת, ליועצים עסקיים ולאנשי יחסי ציבור על מנת להוסיף את הערך המוסף הזה על מנת להצעיד את עסקם שנים קדימה. החשוב הוא שזה יהיה בבקרה וללא צורך בהפרזת ייתר (ולא קבעתי שלא צריך להפריז מאחר ובכדי להיות עם הראש מעל המים חייבים לייצר דרמות כאלה ואחרות.
עסקים זה לא קטע פשוט, אך מי שיודע למשוך בחוטים נכון יכול להגיע למיצוי העסק שלו גם בלי מאזן המראה רווחים כל שנה.
