רקע למאמר
כמי שעוסק בייעוץ עסקי מזה שנים, וכמי שניהל מערכות עסקית במהלך סוף המאה הקודמת תחילת המאה הנוכחית כבעלים, כיזם, משקיע, כזה שעבר את ההוריקנים של ההתפתחות הטכנולוגית ושינוי האקלים העסקי בשנות ה-80 ועד היום, ונאלץ כל פעם להקים מיזמים חדשים כי המיזמים הקודמים כבר לא היו נדרשים, אבל צלח בכל מיזם שעשה עד שהטכנולוגיה דרסה רמסה אותו ונאלץ לעבור למיזם הבא.
היום כמי שנותן ייעוץ ומלווה עסקים וחברות בארץ ובארצות הברית של אמריקה איך להתמודד עם המציאות העסקית הקיימת, לשרוד, ואפילו להרים ראש מעלה אני מגלה מיום ליום איך הטכנולוגיה, המזרח, אתרי האינטרנט, התקשורת, וכל השאר מתפתחים דרמטית ללא כל קורלציה בין הצורך האמיתי לרכישה לבין הרכישות שנעשות בפועל.
מה שקורה שחוכמת העסקים הדוחפים את ימי המכירות האלה יודעות בדיוק כיצד להלהיב את הקהל ותסלחו לי בבקשה על ההקבלה זה בדיוק כמו לכוון עדר סוסים לקראת המספוא. אנחנו באמת לא צריכים את הרכישות האלה, הרי מאניית הקניות שלנו קיימות כל השנה רק שאותם משווקים יודעים בדיוק היכן לנגוע במוחו של האדם ולכוון אותו לטירוף הקניות. (מנתונים סטטיסטיים עולה ש-60% ממה שאנו רוכשים אנו או לא צריכים, או לא משתמשים, או זורקים ומחלקים בניקיון פסח.
על זה בנוי השיווק היום ורק חברות גדולות וחזקות עם הון כספי מסוגלים לגרום לתזוזה של הלקוחות לעבר המוצרים מבלי לחשוב אם הם צריכים את זה או לא. שלא נדבר שמבחינה חברתית כל אחד רוצה להתגאות בפני חבריו או משפחתו בקנייה החכמה שעשו, או במבצע המדהים שמצאו, או באתר האינטרנט ששם קנו את המותג X במחיר מציאה. רק בימים אלה התבשרנו על זוג נוכלים אשר מכרו לרשתות שיווק אלה המציעים את המבצעי קניות שעונים המתחזים להיות מותגים אך מסתבר כי המוצרים היו חיקויים זולים מסין.
למה אני כותב מאמר זה,
האמת, אני מודאג, כאשר אני מסתכל אחורה בשנים שאני נאלצתי כבעל עסקים, מיזמים, יזמויות ליפול ולעלות שוב עם מיזם חדש היום הסחף המטורף הזה צועד בצעדי ענק ועסקים או חברות אשר מפתחות מיזם או מבקשות לפתוח עסק כזה או אחר, אם גם להמשיך עסק קיים, מגלים שאחרי כל ההשקעה שלהם כבר הם מאחרים, כי אחרים כבר חשבו על אותו דבר, ואז כל התככנית העסקית שלהם והמודל העסקי שלהם קרס. (ראו את חברת HP חטיבת המדפסות נאלצה לשנות את המודל העסקי שלה בעקבות כל הסחף של החומרים המתכלים של המדפסות שהחלו לצוץ מצד יצרנים אחרים) וזאת דוגמה קטנה מאד מול אחרות,
בואו נסתכל על החברות הענקיות
ניקח לדוגמה את חברת הלווין והכבלים אשר להם מיליוני מנויים ולמעשה אחרי כל ההשקעות האדירות שעשו בתשתיות היום אין בהם צורך אם מסתכלים נכונה על מבנה שוק הטלוויזיה הרי שכל לקוח יכול להזמין חינם את ערוצי עידן (שזה ערוצי הטלוויזיה הישראליים) ובמקביל להתחבר לאחד מספקי הסדרות והסרטים כמו נטפליקס, גוגל, דיסני, אפל, ובטח יהיו עוד. אז למה שאנשים ישלמו לחברות הלווין והכבלים שגם הם עברו לרשת האינטרנט בעצמם ואין שום בידול או אקסטרה בהצעות שלהם לגבי הלקוח הישראלי.
בואו נסתכל מה קורה בחברות הסלולר, מלחמה כזאת אגרסיבית, כוחנית, דרמטית, חטיפת לקוחות, לא יכולה להחזיק מים ולכן לא פלא שחברה אחת מבן השלושה נמצאת במשבר חמור.
קראו עוד
האם הדרך להצלחת העסק עוברת בהרצאות של גורו
וזה לא רק בחברות הגדולות
כל עולם הריטייל עובר משבר שאני מעריך שבמהלך הדרך יפלו חברות רבות וגדולות כאן בישראל, אין פלא שרשתות האופנה צמצמו את רצפת המכירה שלהם דרמטית בקניונים ובמרכזי הקניות, אין זה סוד שחנויות הקונספט הפכו להיות עולם תצוגה ובחירת דגם מוצר בכדי לרכוש אותו באינטרנט, אין עוררין שאם כניסת שחקנים חדשים בינלאומיים בענף המזון הנכנסים עכשיו לארץ גם עולם הקמעונאות המתכלה (קרי מזון) תלך ותגביר את התחרות, תגרום להוזלה שיצטרכו בעלי המרכולים להוריד וכאשר מדובר בתחרות יש רק מנצח אחד! פשיטת הרגל.
סיכום ביניים
כאשר אני משקלל את הניסיון שצברתי, את ההתפתחות הטכנולוגי, את העולם הגלובלי המכווץ לדוגמה כאשר רשת זרה המוכרת לכל אירופה נכנסת לישראל בשם המחיר אזי איך תוכל רשת ישראלית לעמוד מולה ולהתחרות בה. יותר מזה כאשר הרגולציה מאפשרת לייבוא להלחם מול המוצר המקומי או המותג המקומי ואף להעדיף את הייבוא, טוב לא יצמח מזה. ראו את סיפור "טרה" זאת האחרונה הפסיקה לייצר את החלב המסובסד כי אין לה רווח עסקי, והיא צודקת, אסור בתכלית האיסור לנהל עסק מפסיד, היום כבר אסור לעבוד בשיטת הסופרמרקט שמוצר מרוויח מכסה הוצאה של מוצר מפסיד. והנה הצרכן הישראלי נפגע, למה? כי אין לו חלב מסובסד, אותו דבר קורה גם בחמאה, יותר משתלם למחלבות לייצא לחו"ל מאשר למכור בארץ ואני מצדיק אותם.
עסקים קטנים
כולנו יודעים שהעסקים הקטנים והבינוניים מרכזים את אחוז התל"ג הגבוהה במשק, מרכזים את אחוז העובדים הגבוה במשק והמשלמים את מס האמת באמצעות מעסיקם, אבל אנחנו יודעים שסקטור זה הוא הסקטור הכי מקופח במשק הישראלי, העזרה המרכזית של הרגולטור לעסקים אלה הוא לחנוק אותם בעוד הלוואות, אשר המרוויחים הגדולים מהלוואות אלה הם הבנקים והמפסידים הגדולים הם העסקים. במקום לבוא לעסקים אלה להגן עליהם בפני הייבוא הפרוע והבלתי נשלט, בפני אתרי האינטרנט הגלובליים, השמיים הפתוחים, הרגולציה המעדיפה לחזק את הייבוא ולא את הייצור והמסחר המקומי, הממשל פועל בדיוק ההפך, הממשל עדיין חושב שהורדת יוקר המחייה שטובה למדינות ה-OECD או לארצות המערב מתאימה גם לישראל, הקטנה, המבודדת, ללא גבולות, שצריכה להתמודד בינה לבין עצמה. (נכון אם הייתה ממשלה מתפקדת אולי היה ניתן להבהיר זאת בפני הממשלה ולהעיר אותה מתרדמתה.
היכן אני רואה את הסכנה לעם ישראל. ובכלל לאנושות
1. חברות הלווין יאלצו לפטר אלפי עובדים.
2. חברות הסלולר גם הם יאלצו לפטר אלפי עובדים.
3. חנויות בקניונים ובמרכזי הקניות ייאלצו להישאר עם פחות עובדים
4. הקופאיות במרכולים ילכו הביתה הטכנולוגיה תגבה אותם ותעשה את תפקידם.(במקדונלד כבר אין קופאים ומקבלי הזמנות)
5. לא נצטרך נהגי מוניות עם כניסת המכונית ללא נהג
6. שליחם כבר לא יטוסו על טוסטוס כי הרחפניים יעשו את העבודה
7. בניית אתרי אינטרנט תעשה בהודו, פקיסטן, המזרח.
8. קידום אתרים ייעשה באותו מקום (כבר היום מקודמים מאות אלפי אתרים במחירים אפסיים.
9. גרפיקה תעשה ע"י אזרח הודי שיושב בבית ומרוויח 100 רופי ליום.
10. תכנתים נמצאים בכל פינה במזרח ועושים עבודות ליצרני הייטק ישראלי כבר שנים רבות.
כל אלה ורבים אחרים ימצאו את עצמם ללא עבודה, ועדיין לא דיברתי על הרובוטים שכבר היום מחליפים כוח אדם.
אני בטוח שגדולים ממני חשבו על נושא זה, ותמיד חששנו ממצב של "המחשב יעלה על האדם" אבל בראייה אסטרטגית קדימה ממשלות חייבות להרכיב משקפיים ולראות את המציאות ההולכת לתפוח לנו מול הפרצוף
