חברה! לא בכול מחיר! לא בכול מחיר!
אנחנו כבר יודעים שרבים העסקים החיים על ההדים שיצרו ההכנסות פעם ועכשיו!
אנחנו כבר יודעים שכסף זקוק לנו כמו אויר לנשימה!
אנחנו כבר מבינים שאנו לא יכולים להתחבא תחת הסיסמאות "הבנק לא נותן יותר" "מנהלת הבנק חדשה והיא רשעית" "אף אחד לא מוכן לתת לי את ההלוואה או המימון שאני צריך אותו" "הקרן לעסקים קטנים כבר הבינה ששני שליש מבקשות האשראי של העסקים זה בכדי לצוף ולא לפתח מוצר או שירות חדש שיגרום הכנסה נוספת" ולמעשה אנו תקועים!
מה כבר לא סיפרנו לבנק! מה כבר לא הבטחנו לבנק! איזה דוחות לאחר קוסמטיקה לא העברנו לבנק רק בשביל שיממן אותנו, שייתן לנו עוד אויר לנשימה!.
כ יועץ עסקי וכמי שנותן ייעוץ עסקי אני חייב שתבינו כי בנק נועד למכור כסף לאנשים, לחברות, לעסקים, לארגונים וכ"ד. זהו המהות של הבנק, עכשיו, הבנק יודע בדיוק את המצב בעסקים בישראל, בכלכלה בישראל, בדיוק כמו שכול עסק מכיר אותה ואף יותר, הבנקים היום נמצאים בנקודה קשה אשר מצד אחד רוב הלקוחות שלהם מיצו את כול מסגרות האשראי הפנים בנקאיות, וכול תוספת של שקל לאשראי רק מסכנת אותם ומעמידה את הבנק בפוזיציה קשה. יותר מזה, כאשר הבנק מחלק אשראי ללקוח שלו הוא צריך (תאורטית) לשים 2/3 כסף חי בצד מה שנקרא "הלימות ההון" בנק לא יכול לחלק כך סתם כספים כי יש עליו חוקים ומגבלות שהשיט עליו המחוקק ופקיד בנק או מנהל בנק לא סוברני לעשות ככול העולה על ליבו! נכון, למנהלי בנקים יש סמכויות, וברגע שמנהל בנק צריך אישור חריג מההנהלה שלו הוא בדרך כלל מקבל אותו אבל כול זאת לאחר שמערכת היחסים בין הלקוח לבנק הינה אמינה.
על מנת שאוכל לפרט ולתת לקוראי להבין במה דברים אמורים אתן דוגמא בין מערכת יחסים תקינה בן לקוח לבנק ללא כול קשר למסגרות האשראי של הלקוח!
בנק, בעקרון, רוצה להיות בטוח בקשר, בשקיפות ובאמון שהוא נותן ללקוח, אמון זה יכול לקרוא רק בשני מקרים, שהלקוח מנהל תזרים מזומנים שלושה חודשים קדימה ובמידה כי הוא רואה שיש פיקים בין התאריכים (הווה אומר בימים מסוימים החשבון יעמוד בחריגה הלקוח מודיע על כך מראש לבנק) התנהלות כזאת יוצרת אמון בין הבנק לבין הלקוח, אמינות, עמידה בהתחייבויות, עמידה בהסכמים שנקבעו עם הבנק, שקיפות "סופר מלאה לטוב ולרע" מבטיחה מערכת יחסים תקינה עם הבנק, כי אז זה רואה כי הלקוח מתנהל כשאר הלקוחות עם עליות וירידות כאשר הבנק תומך אותו מפעם לפעם.
ישנם מקרים, בפרט כאלה שאני מעורב בהם, שיש לקוחות אשר הגיעו למיצוי כול תחום המסגרות שלהם, מיצו את כול אפשרויות המימון שלהם, כול זאת כתוצאה מניהול לא נכון של העסק שלהם, ולא תמיד באשמתם: אם אלה מנהלים בחברות או בעסקים גדולים הרי שיש את התחושה כי הגיעו למיצוי מלא ואז מעבירים סמכויות ואחריות לגורמים מטה אשר אינם עומדים בקנה אחד עם ניהול נכון ותקין, או עסקים יותר קטנים שם בעל העסק משמש בכול התפקידים וזמנו לניהול לא קיים, או מצבים שלא כול אחד נולד להיות מנהל ולכן התקשורת שלו עם הבנק היא לא תקשורת דו סטרית כפי שהבנק היה רוצה לראות.
במקרים כאלה למדתי כי כאשר יועץ עסקי ומלווה עסקי נכנס לעסק, בודק את ספריו, מסתכל על האפשרויות הפיננסיות של העסק וביחד רוקם תוכנית אשר מחייבת עזרה של הבנק, מנהלי הבנקים מסתכלים ומתייחסים שונה לבקשות אשראי, או שינוי בתמהיל המסגרת, או תמיכה סופית ואחרונה תוך שהבנק לוקח סיכון (אותו הוא מתמחר) על מנת שהעסק יצליח! בנק לא רוצה במפלה של לקוח שהרי אז הוא צריך לעבוד קשה על מנת לגבות חובות ולפעמים חובות אבודים מעיקים על הבנקים בישראל כי יש להם השלכה על כול המערכת הבנקאית.
הבנקים מבינים כי בעלי עסקים טרודים ביום יום ואין להם זמן או יכולת או כשרון (וזה בטח לא בושה) לנהל את העסק ולהצעיד אותו הן מבחינה כלכלית, ניהולית ושיווקית ולכן כאשר יועץ ומלווה עסקי לחברה או לעסק מגיע אל שולחנו של מנהל הבנק (בלי דוחות אקסל מפה עד הודעה חדשה, בלי תיאורים פלסטיים המבוססים חשבונאית גרידא, בלי פילוסופים ותארים של כלכלנים ורואי חשבון) אלה מלווים עסקיים שמלווים את העסק ולא שילמו להם רק על כתיבת עוד תוכנית עסקית לעסק, אז מתרצה הבנק ומוכן לתת לעסק עוד תקופה של מבחן על מנת להרים את הראש כפי שהציג היועץ לבנק.
אנו חייבים להבין שיש מזור לכול עסק!
אנו חייבים להפנים ולהוריד את ה"אגו" המנופח שלנו ולקבל מרות של האחר, המנוסה, עם הראש הנקי לעזור לעסק ללכת קדימה ולהתפתח.
אנו חייבים להבין שבעסקים במשבר, בתזרים מזומנים קשה, במכירות יורדות, בפעילות יורדת, צריך כוח נוסף שיביא את העסק למיצוי ולתכלית לשמו הוקם.
כול בעל חברה חייב לעשות חושבים, אבל בגדול.
על תתנו לעסק שלכם להתרסק, על תחשבו כי תפתרו את הבעיות לבד, אל תבינו כי הבנק נגדכם, תטמיעו כי בכלכלה רועשת כמו שקוראת היום צריך להיות מאד מיוחדים ושונים בכדי לשרוד ואפילו להתרומם! הצריכה בישראל לא נעצרה!
