האם אני אוהב את העסק שלי.
רבים מבעלי העסקים בישראל אוהבים וקשורים לעסק שלהם, הם אוהבים לעבוד בו, הם מאמינים במה שהם עושים, הם מעדיפים להיות עצמאיים ולנהל את אורח חייהם כעצמאים לכול גבר ומעבר לזה הם קשורים נפשית ואמוציונאלית לעסקם.
השאלה הנשאלת האם זה נכון להיות מאוהבים בעסק שהוא עסק עסקי לכול דבר ועניין.
האם החיבור של אהבת העסק לא פוגע או עומד בניגוד גמור למה שצריך להיות "עסק"
בהחלט ניתן להבין שאדם לא יעשה מהלך של פתיחת עסק, ישקיע בו כסף ולא יתחבר למה שהוא עושה שהרי אין בזה הגיון, מה שמפריע לי בזה שחיבור אמוציונאלי בעסקים הוא חיבור לא טוב מאחר ואז השיקולים שלך כבעל עסק נפגעים.
מיותר לציין עד כמה קשה היום לבעלי עסקים בישראל להתנהל ולעבוד, בנוסף אנו הרי עדים לתנודות אדירות של כוחות השוק אשר קטגוריה אחר קטגוריה קורסת וההתחלפות בתחום העיסוק משתנה מהיום למחר אך עדיין יש עסקים אשר ממשיכים במלאכתם למרות חיתוך הקטגוריה, ממשיכים להשקיע, מממנים מכיסם עד לגמר יכולתם, ממחזרים הלוואות, מנסים פרסום וחיים על אדי הלקוחות הקבועים שגם הם נעלמים אט אט.
ובכן היכן שמים את הגבול בין אהבה לעסק ולמקצוע לבין החזקת העסק למרות שהקטגוריה שלו הולכת ונעלמת.
מניסיוני ומראייה שלי עסקים חייבים להיות מחוברים למציאות ובמידה והם יודעים כי הקטגוריה שלהם נחלשת עליהם לעשות שני מהלכים, האחד לנסות ולמצוא קטגוריה אחרת והשנייה המומלצת יותר היא הרחבת הקטגוריה הקיימת תוך המצאתה מחדש כול יום הווה אומר התרחבות לעיסוק סינרגטי או הרחבת הפעילות באמצאות מוצר חדש/שירות חדש/ ואפילו שת"פ מתאים.
בעלי עסקים בישראל סומכים על "המזל" ואומרים ומשכנעים את עצמם כי "מחר יהיה יותר טוב" או תשובות לשאלות של עצמם "גם אצל המתחרה גרוע" "זה לא התקופה למכירות" "תמיד זה ככה בעונה הזאת" אז שלא! אלה תשובות מנחמות אך לא תשובות יצירתיות.
כול משיכה של זמן בעסק קיים אשר רווחיו החשבונאים לא מצליחים לכסות את רווחיו התזרימיים בסופו של יום יגיעו לקריסה ויפה שעה אחת קדימה על מנת למנוע קריסה של עסק בו בזמן שהעסק יכול להמשיך ולפרוח ברוח חדשה ומחודשת.
