האם כוח הקנייה שלנו הוא כזה שיכול להכיל את עולם המסחר הקמעונאי?
ישראל מונה 8 מיליון אזרחים כאשר בתוכה חצי מיליון עסקים קטנים.
מספר העסקים הגדולים, הרשתות, החברות הגדולות והתאגידים גם הוא גבוהה.
את הנתון כי על כול ממ"ר של שטחי מסחר יש נפש אחת ל-ממ"ר.
אז. איך אנו יכולים הסוחרים ובעלי העסקים בישראל להתקיים, עם אנו מתנהלים רגיל, מחכים לכניסת הקונים, סומכים על מרכזי הקניות שיכניסו פדיון יותר גבוהה, ובינתיים מתגלגלים מהלוואות.
הדבר היותר מדהים הוא כי 58% מסך העובדים בארץ מרוויחים פחות מ-7000 ₪. וקרוב ל-38% מסך העצמאים במשק גם הוא מרוויח 7000 ₪
מה ניתן לעשות עם 7000 ₪ בחודש, משכנתא, חשמל, מים, ארנונה, הוצאות כבלים, סלולר, רכב (למי שיש) ומה נשאר למזון? ויותר מזה "על מי בונים את הרווחים הרשתות והעסקים? (אני לא מדבר על רשתות המזון כאן כולם קונים) אבל היכן כוח הקניה שצריך להניע משק שלם, כוח אשר הולך ונשחק וביחד אתו עסקים קורסים ומתמוטטים. או שרשתות ועסקים אלה מתפרנסים מאותם 39% שמרוויחים בין 7000 ₪ ל- 14.000 ₪ או 3% שמרוויחים מ-35.000 שח". קשה מאד לנהל מסחר כול כך תחרותי, במציאות של חולשת קנייה מצד הציבור. נכון אני יודע מה תגידו, אבל כולם קונים, אז בוא נפרק את התובנה הזאת.
כ-יועץ עסקי אני יכול לקבוע כי כולם קונים מזון, (הווה אומר המלחמה בין רשתות השיווק היא לכיס האחרון של הצרכן הישראלי) אחר כך ניגש לקניונים או למרכזי המסחר (שרק הרשתות והרשתות הגדולות מולכות בהם) הרשתות טוענות כי החלק היחידי העובד חזק בקניון זה המזון והבידור, ולכן לא כול מבקר שנספר נכנס לקניון או למרכז הקניות אכן מוציא את כספו לקניות.
אז אם הנתונים הם אכן כך, והם כך, מה עושים, סוגרים את העסקים, מפסיקים לייצר ומייבאים מסין, מפסיקים את הפעילות העסקית, או מגיעים למסקנה שמי שעושה, מי שזז, מי שלוקח סיכון, יוזמה, חדשנות, הוא זה שישרוד ואפילו יצליח? לדעתי כן! החיים והחיים העסקיים מחייבים אותנו להתנהל שונה, אחרת, ללכת בין הטיפות, אבל עם מדריך ומקל. לא לבד! יועץ עסקי או קבלת ייעוץ עסקי או להיעזר ב-יועץ שיווק זה הפתרון, כן, אתם חייבים להבין, העולם העסקי הוא מרוץ, מישהו בו מנצח ובטח לא זה שעומד במקום לעומת השני שרץ ריצת מרתון. בכדי להתקיים בעולם העסקים חייבים להיות דינמיים, והאמת שיש הרבה שיטות.
