עסקים צריכים מצב רוח
עסק שאין לו היום מצב רוח הוא עסק שילך היום אחורה!
עסק שאין בו חיות, יצירה, שאפתנות, כוח, אנרגיה, תחרותיות, הוא לא עסק.
הרי כולנו יודעים ש"עסק" הוא למעשה בעל העסק, עובדי העסק, הם אלה הנכללים בתוך ה"עסק"
ואם אין מצב רוח לבעל ה-העסק גם לעובדים אין, אז זה שיש קשיים בתזרים המזומנים, זה שהיום זה יום התשלום לספקים, זה שהיום יום תשלום המשכורות, זה שהיום מכירה גדולה התבטלה, זה שהעסק נמצא על קרעי תרנגולת, כול זה רק מביא את העסק להמשיך ולהתדרדר במדרון.
עסקים אסור שיהיו מושפעים ממצב רוח של הבעלים, חברות המנוהלות ע"י מנהלים שכירים או בעלים שקמו לא טוב בבוקר מהמיטה אסור שזה ישפיע על מהלך העסק התקין. עסקים שנמצאים בקשיים לא יכולים לתפקד, ליצור, לחשוב בהגיון, לגבי תפעול העסק היום ובטח גם לא המחר. ואיתם עובדי העסק מבחינתם כול זעזוע שהם מרגישים רק מרעיד להם הביטחון בהמשכו ובקיומו של העסק "הם לא יודעים מה מתחולל מאחורי הקלעים"
כ-יועץ עסקי אני מתורגל בהצהרה בסיסית לפני כול תחילה של עבודת ייעוץ וליווי בעסק כאשר אני מכריז "אני העסק" לא אתה אדוני המנכ"ל, לא אתה אדוני בעל העסק, ולא אתם בעלי האינטרסים השונים בתוך הארגון של העסק! מרגע זה אני חושב רק על העסק והעסק הוא זה שמנחה את עבודתי. זה שאתה רוצה לשלם להורים תמיכה מהעסק, זה שאתה רוצה לשלם את הסלולרי של כול המשפחה, זה שאתה רוצה שרעייתך תהיה עם כרטיס אשראי פתוח של העסק, זה שאתה נאלץ לשלם הוצאות בלתי תורמות לפעילות העסק, זה הכול נפלא. עשה זאת אך עשה זאת מהרווחים שהעסק יעשה בעבורך וממשכורתך האישית, זה שרשמת את כול המשפחה כעובדים בעסק וזאת מטעמי סעיף ההוצאות מבלי לחשוב עם זה טוב לעסק או רע לעסק, כי רואה החשבון המליץ על הוצאות שצריך לעשות בעסק, זה לא צריך להיות על גבו של העסק.
ראו חברי, עסק נסגר בישראל כול 18 דקות, וכך גם נפתחים עסקים, 90% מהעסקים בארצות הברית נסגרים במהלך 10 שנים (אני לא מדבר על רשתות או מותגים) לנהל עסק, להחזיק עסק, זו הפרדה גמורה מהצרכים של בעלי העסק.
צאו וראו איך מתנהלות החברות הגדולות, בעלי העסק, בעלי מניותיה, לא חייבים לעבוד בה ואת כספם הם מקבלים עם ההנהלה מחלקת דיווידנד או לא. ראו את בנק הפועלים, עסק מצליח ומרוויח לכול דבר ועניין ורק השנה החליט להוציא לבעלי מניות החברה דיווידנד של כמעט מאה מיליון ₪.
כך צריכים לעבוד עסקים בכול הרמות, ניהול העסק לחוד וניהול החיים הפרטיים לחוד, רבים הם העסקים אשר מצאתי שמחשבון העסק נמשכים החיובים של הוויזה גם בקניות של כרטיסי הגרלה להם אני קורא כרטיס החלומות, החשמל של הבית, ההוצאות של הבית, ה-בתי קפה, המופעים לילדים, ובעלי עסקים בטוחים כי כך מנהלים עסקים! אז שלא, ככה עסקים קורסים, ונסחבים לחובות, להוצאה לפועל, לפשיטות רגל וכ"ד.
הפרדה של העסק מהצרכים האישיים היא חובה שאין לה תחליף.
מי שיידע לעשות את ההפרדה יש סיכוי שהעסק שלו ישרוד וימשיך, ומי שחושב שה-עסק שלו והוא יכול לעשות בו ככול העולה על רוחו ימצא את עצמו ברשימת פושטי הרגל המתפרסמת בעיתונים מפעם לפעם.
