זה שנים שאנשים בתעשייה דיברו על עידן המכונות וכיצד הוא ישפיע על שוק העבודה. הדבר עמד בפני דיון עוד בתקופה שרק המציאו את הפס הנע והמהפכה התעשייתית החלה. האם אוטומציות ורובוטים ישפיעו על שוק העבודה, וייקחו משרות שעד כה אוישו על ידי בני אנוש – זוהי רק אחת מני שאלות שניתן למצוא בתחום זה.
להרחיב את הפרספקטיבה והתוכנית עסקית
אלא שזו שאלה שיכולה לנבוע מפרספקטיבה מאוד מצומצמת. לרובוטים האפשרות לעשות משימה ללא לאות, במיקוד שלם (אלא אם כן מחשיבים באגים), ועד הסוף – כפי שהוכתב בקוד התוכנה שלהם. בני אדם, לא נוצרו להיות מכונות. כך שכאשר מדובר על עבודה שמכונה יכולה לעשות – הרובוט ינצח. ועל כן אנשים שעושים עבודות של מכונה, עלולים לראות ברובוט כמעין תחרות. ומתוך כך, יכול להיווצר הייפ רב שעולה על הציפיות והמידע הקיים. כלומר, לא ברור אם יש לנו את הטכנולוגיה לחסל את שוק העבודה כדרך השימוש ברובוטיקה מתקדמת. אך עצם השאלה, כמו מאזכרת חשש שנמצא מתחת לפני השטח – האם הרובוטים יגזלו את הביטחון הכלכלי של האנשים, הנתלים בעבודות שרובוטים יכולים לעשות ללא מעורבות אדם.
כאמור, מדובר בפרספקטיבה מצומצמת, פרספקטיבה שיש בה פחד ונפרדות. בעוד אנחנו, בעלי העסקים, לא עובדים רק בשביל הכסף. אם זה היה המניע היחידי שלנו, סביר להניח שהיינו עובדים עבור מישהו אחר. או לפחות בוחרים בנישה שהיא נטו רווחית, מבלי שיקולים רגשיים ופנימיים. כלומר, העסק היה עסק של כסף, ולא של לב, או של אמונה או רצון להשפיע על העולם. רווחים גרידא. ומה הקשר לעולם הרובוטיקה? ובכן, רובוטים לא רוצים להשפיע על העולם (אלא אם כן הם קסומים), הם רק ממלאים משימות. לבעלי העסקים אין מה לחשוש מרובוטים. לא רק כי בעל עסק, בהגדרתו, עצמאי ולא מועסק במסגרת אצל מעסיק אחר – ועל כן המשרה שלו "לא מאוימת", אלא שבעל עסק שואף לתת יותר ערך לעולם. ומתוך הפרספקטיבה הזאת, כל "תחרות" היא מבורכת ומעודדת לעשות יותר.
המוטיבציה לעשות יותר
זה אולי לא נשמע כיף או מומלץ במיוחד; "לעשות יותר", בייחוד לא כאשר יש ספרים רבים בשוק שדווקא מלמדים "לעשות פחות", אך מי שבאמת מנהל את העסק שלו מתוך תשוקה, מסירות ומיקוד – ישמח לעשות יותר. מהסיבה הפשוטה – שעשייה זו הוויה. כשאנחנו יודעים שמה שאנחנו עושים משפר את העולם, אנחנו משפרים את העולם כאשר אנחנו עושים יותר. זה לא משנה אם זה באמת "לעשות יותר", דהיינו לתת יותר שעות, או "לעשות יותר חכם", דהיינו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות לפתור בעיות. כבעלי עסקים, אם אנחנו נזהה איום מסוים על "נתח השוק שלנו", אנחנו נזהה דווקא הזדמנות לעבוד יותר טוב או יותר חכם, כדי לספק יותר ערך ללקוחות שלנו.
למעשה, תמיד יהיה לנו ביטחון כלכלי. הוא נובע מן הנכונות שלנו לראות מה הלקוח צריך ברגע נתון ולוודא שאנחנו נותנים לו את זה. ואם יהיו רובוטים שיוכלו לעשות את זה יותר טוב, אז מעולה – יש מטרות אחרות בעולם שאנחנו יכולים למלא, וכמובן להשתכר דרכן באופן מלא. כך שכל הכתוב לעיל אינו אלא כדי לשרטט את ההבדל בין פרספקטיבה מצומצמת, שיש בה חשש לאבד משרה, לבין פרספקטיבה רחבה שכמו רואה את הרובוטיקה כהזדמנות לשפר ולייעל תהליכים עסקיים. לא רק שבעלי עסקים יכולים לעשות יותר כדי לזכות בשירות הלקוחות שלהם, הם יכולים להשתמש ברובוטיקה עצמה כדי לייעל ולשפר את התהליכים של עצמם ובכך להיות אפילו בחוד החנית של הערך העסקי.
השפעות הרובוטיקה על שוק העבודה
בעלי עסקים פתוחים וחכמים, יעשו בשכל לשקול לאמץ את ההתפתחויות הטכנולוגיות ולמצוא את היתרונות שבמצב. במאמר שפורסם בנושא, פרופסור מאוניברסיטת בוסטון מצא שהרובוטיקה אכן משפיעה באופן שלילי על כוח העבודה. ממחקרו עלה ששיעור מסוים של שכר / תעסוקה נמצא בירידה, באזורים בהם הרובוטיקה נכנסה לעשות את העבודה. ושנכון לזמן המחקר מאות אלפי משרות בוטלו בעקבות הוספת הרובוטים לתעשיות שנדגמו. על פניו, נראה שמשרות מסוימות שבני אדם איישו, התבטלו ויצאו מנחלתם היחידה של בני אדם. זאת כאשר מוסיפים רובוטים למשוואה.
כשחושבים על הפרספקטיבה של העובדים, אפשר לראות בשורה חיובית. עקב כך שמדובר במשרות "צווארון כחול", כאלו שלא דורשות השכלה ואולי גם לא בהכרח מהנות (אם כי כל מקרה לגופו), ייתכן שזה עשה דווקא חסד לאלו שאיבדו את עבודתם בתהליך. יש לזכור שיש אנשים שמחזיקים במשרה רק כדי לאשש איזשהו פחד הישרדותי בתוך הלא-מודע שלהם. הם לא באמת רוצים לעבוד, הם רוצים לווסת את עצמם מבחינה רגשית ולשמור על סטטוס קוו. כך שגם עבורם, ייתכן שמדובר דווקא בישועה. ישועה שכמו מבקשת מהם לשקול את האפשרויות והרצונות האמיתיים שלהם, טרם יחזרו לשוק העבודה. מצד העסקים, יש כמובן יתרון. אם היו משימות מסוימות שהיה צריך לעקוב על ביצוען, להכשיר עובדים כדי לבצען, לשלם תנאים סוציאליים ולהסתמך על הארעיות והדינמיות שבחיי אנוש – כאשר מוסיפים רובוטיקה למשוואה כל זה איננו רלוונטי.
יתרונות כניסת הרובוטיקה לעולם העסקים
זה לא אומר שבעלי עסקים מקבלים את הזכות לנצל את העובדים שלהם, לשלם להם פחות או להימנע מלהעסיק אותם – אלא שעולם התעסוקה מתפתח. אם בעבר היה צריך בני אנוש כדי למלצר במסעדה או להגיש קפה, כיום ניתן לשלב, לפחות במידת מה, מכונות שיעשו את התפקיד. כך שבעלי עסקים יכולים לוודא שמשימות נעשות, שיש על כך מעקב ופיקוח (אולי אפילו אוטומטי), בעלות פחותה (כל מקרה לגופו), תוך כדי סיפוק הייפ (כל עוד רובוטים ממלצרים נחשב כחדש ומעניין).
בעוד בני אדם זוכים באפשרות להימנע מלעבוד בעבודות שאינן מיטיבות עימם כשאין להם אפשרות להתפשר ולהסתפק בעבודות שהם אינם באמת רוצים לעבוד בהן. נכון, לעתים יהיה נכון לעבוד בעבודות "מזדמנות", או "טכניות" לחלוטין במהותן (כמו זו שיכולה להתבצע על ידי רובוט), ועם זאת כאשר מגיע הזמן להתקדם ולמצוא משהו חדש – בני האדם יהיו מוכנים לעשות. וזאת כיוון, שרובוטים כבר ימלאו, לפחות באופן חלקי, את המשרות המזדמנות או הטכניות שהם עשו עד נקודה זו (לפחות תיאורטית).
יצירת משרות חדשות בעולם העסקים
כך שניצול ההזדמנות הזאת יכולה להיטיב ולחמול עם אנשים שנועדו לעשות דברים גדולים ומשפיעים, על פני מה שהם עשו עד כה. לא כי יש "עבודות קטנות", אלא כי יש "עבודות קטנות מדי לאדם שצריך לעבור הלאה בשלב הזה של חייו". ואם נסתכל על זה שוב מהפרספקטיבה של בעלי עסקים: כאשר כל המשרות "הקטנות" לכאורה מאוישות על ידי רובוטים, כל המשרות "הגדולות", אלו שמצריכות מעורבות פעילה מנפש האדם, יהיו מאוישות על ידי אנשים שהבינו שהם צריכים להיות מעורבים בעולם, והם לא יכולים להתחבא במשרות שכבר לא הולמות את מידתם. כך שבעלי עסקים יחזיקו ברובוטים שיעשו את התפקידים הטכניים, ויעסיקו עובדים שיתרמו מהרוח שלהם לארגון העסקי.
יש תעשיות שמאמצות את הרובוטיקה למידה רבה יותר ויש כאלו שלמידה פחותה יותר. תעשיית הרכב המערבית (שנדגמה במחקר) אימצה יותר רובוטיקה מאשר סקטורים אחרים. גם במחקר זה, נראה שההשפעה היא בעיקר על משרות פיזיות / טכניות. משרות שעל פי הכתוב הניבו שכר נמוך או בינוני. מצד אחד, ברור שיש מקום לתת פתרון ותמיכה לאותם אנשים, ולעזור להם למצוא משרות מתאימות. מצד שני ייתכן שהמכונות פשוט מאיישות משרות שבכל מקרה לא מצריכות מידה גבוה של מיומנות. ואולי אף עושות זאת טוב יותר, או ביעילות רבה יותר. ומצד שלישי ואחרון, כל עוד יש משרות שדורשות "תודעה אנושית", יש משרות שאנשים יכולים למלא. ועל כן ייתכן שיש מספיק הזדמנויות למי שרוצה בהן.
השפעות הרובוטיקה על עולם העסקים
כך שהרובוטיקה לא תחסל את שוק העבודה, אם כי לפי המחקר נראה שהיא כן השפיעה על סקטורים מסוימים בשוק העבודה, במקומות מסוימים בעולם. יש לציין שרובוטים יכולים להשפיע על מידת התפוקה בחברה. כך שהם יכולים לשמש כמנוע עזר לצמיחה. וכשחברה צומחת, אפשר שייפתחו עבורה עוד חלונות הזדמנויות, שכדי לממש אותן ייתכן שיהיה לה נכון להעסיק עובדים חדשים. כל משרה שנסגרת כמתוך השפעת הרובוטיקה על התעשייה, יכולה להשפיע על פתיחתה של משרה חדשה שתהיינה אפילו טובה ומיטיבה יותר, מעניינת ומתאימה מהקודמת.
האם הרובוטיקה תורמת לשוק העבודה
רובוטים לתעשייה הם אלו הניתנים לשליטה, תכנות ויישום בשלל תחומים ולבצע פעילויות מגוונות כמו רתכות, ציור, אריזה, וכן הלאה. הם לחלוטין אוטונומיים, על כן לא בהכרח צריכים בני אדם שיסייעו להפעיל אותם. תעשיית הרובוטים גדלה פי 4 בין 1993 ל-2007 (על פי המחקר), כך שבאזורים שנבדקו היה בערך רובוט אחד פר אלף עובדים. בעוד שבאירופה היו כ-1.6 רובוטים פר אלף עובדים בטווח הזמן שנבדק. ההשפעות השליליות לכאורה, של הרובוטיקה על שוק העבודה, נגרמות כמובן מאפקט הדיספלייסמנט. תופעה המורכבת ממילוי משימות על ידי רובוטים, שבעבר הושלמו בידיים אנושיות. אף על פי, שכן ניתן לייחס השפעה חיובית לנוכחותם של הרובוטים. הרובוטים מאפשרים לבצע משימות באופן קל ופשוט יותר. ובכך ניתן או לייעל משימות, או לעשות משימות שאנשים אחרים לא יכלו או לא רצו לעשות.
אפקט חיובי זה, יכול לתרום במידה מסוימת לאפקט "הדיספלייסמנט" (DISPLACEMENT EFFECT), שכן אם הם עושים מה שעובד אחר לא היה יכול או מוכן לעשות, הם יכולים לאייש במקומו את המשרה. מנגד, עקב הצמיחה שהם כאמור מאפשר, משרות חדשות ומשימות חדשות יכולות להיווצר שבני אנוש אכן יכולים לאייש. מפרספקטיבה של בעלי עסקים, הרובוטיקה עצמה יכולה לקדם את העסק לגבהים חדשים באמתחתם ניתן בהחלט לגלות הזדמנויות חדשות ולהעסיק עובדים חדשים כדי לממשן. כך שלעובדים יש יותר הזדמנויות, כמו גם לבעלי עסקים.
כך שמצד אחד ניתן לטעון שיהיה הגיוני להניח שרובוטיקה תשפיע לרעה על שוק העבודה. בייחוד לאור נתונים, כמו אלו שהובאו במחקר, שגידול במספר הרובוטים (פר כמות של אלף אנשים), הפחיתה את שיעור התעסוקה באוכלוסייה מסוימת בכ-0.39 אחוזים, ואת ממוצע המשכורות ב-0.77 אחוז. זאת כמובן בתקופת הזמן שנבדקה, במקומות (ועם האנשים) שנדגמו. האם זה אומר שבעלי עסקים יחלו להעסיק פחות עובדים או לשלם פחות כסף? אולי, עבור משימות שרובוטים ממלאים. ועם זאת, אם הדבר יאפשר לבעלי עסקים להרחיב את הפעילות והתוכנית עסקית שלהם במידה מספקת, הרי שיתאפשר להם להעסיק עובדים נוספים במשכורות גבוהות אף יותר.
הערך לבעלי העסקים
כך שהחיסכון עצמו הוא לא בדיוק בתשלומי המשכורות, או החיסכון בתנאים הסוציאליים, או החיסכון באיוש המשרות. החיסכון עצמו הוא בזמן. אם רובוטים יכולים לעשות משימות יותר טוב מאנשים שלא יכולים או לא רוצים לעשות אותן, ובכך לתרום לצמיחת העסק – העסק יגיע יותר רחוק, יותר מהר, כדרך "הקרקע שהוא כובש". ובכך, ישנה אפשרות שהעסק יכניס אפילו יותר כסף בזמן נתון. כך שניתן יהיה לחסוך כסף, לייצר יותר הזדמנויות בטווח קצר וכמובן לייצר הזדמנויות תעסוקה חדשות מפאת הגודל החדש של הארגון העסקי.
