האם כול מערכת יחסים ספק לקוח אכן היא כזאת.
כיועץ עסקי מצאתי כי יש בישראל כמה סקטורים שיחסי ספק לקוח לא קיימים אצלם בפועל.
לדוגמא יחסי לקוח – בנק!
מה הצביעות הזאת, 80% מאזרחי המדינה צריכים את החמצן הזה שנקרא בנק, מי לא חי על אוברדרפט, איזה עסק לא צריך את הבנק שלו, מדוע הבנקים צריכים לפרסם במיליוני שקלים על חשבון משלם המיסים, מי יעזוב בנק? מי יעז לעזוב בנק? אני מדבר על רוב אזרחי המדינה, למעשה זה כבר הולך ומתפשט לגבי עשירי המדינה שזקוקים להלוואות הבנקים כמו אויר לנשימה.הסקטור השני שאני מגלה אותו הוא בעלי הקניונים בישראל.
מי בדיוק הלקוח, העסק הקורס מעומס העלויות שמוטלות עליו בקניון (ואני מבקש לשים בצד את התוכנית העסקית שלפיה נבנה הקניון מלכתחילה) העסק הנאבק באקלים הכלכלי שאנו נמצאים בו. מר עזריאלי עם כול הכבוד לו ויש לי כבוד אליו הוא וחבריו לא ייקחו מהחברה הציבורית מיליוני שקלים בשנה וינסו לעזור להחזיק את לקוחותיו הקורסים כמגדל קלפים במגדל השן של הקניונים.
חברת החשמל היא הסקטור השלישי שאני מכיר.
האם צרכן החשמל הוא באמת לקוח, האם מונופול יכול להיות ספק המוגדר כמשרת לקוחות. מי כאן הלקוח אותה אישה שבעלה נכה ומבקשת פריסה של תשלומים ונזרקת בגסות ממשרדו של הגובה.. האם לזה קוראים יחסי ספק לקוח
בכול שלושת המקרים שציינתי כאן ויש עוד רבים, תאגידי המים, בעלי הקווים של הספקים הגדולים, ואחרים המילה לקוח אינה בעלת המשמעות הנכונה…המילה צריכה להיות יחסי עבד ומעביד…יחסים שיש בהם רק צד אחד "הספק החזק" ו"הלקוח החלש" ובכלל תאגידים שמרוויחים מיליארדים של שקלים (לא חברת חשמל ותאגידי המים) לא יכולים לשים על "הלקוח" כי זה לא לקוח זה "שפוט"…
המערכת הבנקאית בישראל לא דומה למערכת האמריקאית, המערכת בישראל היא לדחוף כמה שיותר כסף ללקוחות הטובים עכשיו, בכדי ליהנות מעמלות וריביות, מתוך ידיעה שתוך כמה שנים הלקוח בין כה וכה קורס, הבנק את הרווח עשה ואת ההפסד יכניס לחובות אבודים מה שנקרא הפרשה לחובות מסופקים…ומי ישלם…האזרח….
לכן שבאים להגדיר יחסי ספק לקוח יש להבדיל בין ההגדרות
דברו איתי
054-8087706
