האם סטטיסטיקה משקפת מציאות בעסקים

שאני יושב מול לקוחותיי במסגרת פעילותי בתחום הייעוץ העסקי, אני חש פעמים רבות תסכול עמוק מהפער הגדול בין הנתונים המקרו-כלכליים שמתפרסמים לבין המציאות הקשה שבה נתונים בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל.

האם הנתונים שפרסם בנק ישראל החודש אכן משפיעים על המציאות העסקית הקונקרטית? כשנבחן את נתוני הורדת הריבית או שינויים בתחזיות הצמיחה, עלינו לשאול שאלה מהותית: למי מיועדים הנתונים הללו, ומי מרוויח מהם באמת?

הפער בין תיאוריה למציאות

בעבודתי כיועץ עסקי אני פוגש יום-יום עסקים העומדים על קרעיים, בעלי עסקים הנלחמים על חייהם הכלכליים. אלה אנשים המוכנים לשלם לבנק 5% ריבית נוספת רק כדי לקבל עוד קצת זמן לנשימה, עוד הזדמנות לייצב את העסק.

לעסקים הללו, הורדת ריבית של חצי אחוז נשמעת כמו בשורה מסחררת. אבל בואו נעשה חישוב פשוט: על אשראי של 25,000 שקל – סכום טיפוסי לעסק קטן או בינוני – הירידה בתשלום החודשי תהיה כ-62 שקל. האם זה באמת משנה את המשחק עבור עסק הנאבק על הישרדותו?

סטטיסטיקה לטובת מי?

הנתונים הללו, כמו פעמים רבות בעבר, משרתים בעיקר את הגדולים במשק – את ממונפי האשראי הענקיים, את אלה שיכולים לנצל שינויים קטנים בריבית כדי לחסוך מיליונים. בעוד שעסק קטן חוסך 62 שקל, תאגיד גדול עם אשראי של עשרות מיליונים חוסך אלפי שקלים מדי חודש.

במקביל לבשורות הכביכול חיוביות הללו, פורסמו נתונים מדאיגים על גידול של 25% במספר החברות שפשטו רגל ברבעון הראשון. זו התמונה האמיתית – עלייה דרמטית בעסקים הקורסים, בדיוק כשמדברים על "שיפור במצב הכלכלי".

מה באמת צריך לקרות?

מניסיוני בתחום הייעוץ כלכלי ופיננסי, הבעיות האמיתיות של העסקים הקטנים והבינוניים לא נפתרות על ידי הורדות ריבית סמליות. הן דורשות פתרונות מבניים ומשמעותיים:

הורדת מיסים ישירים על בעלי עסקים, הקלה בתשלומי הביטוח הלאומי, הפחתת אגרות רשם החברות ורישויים, ובעיקר – הקלות בחוקי העבודה ותשלומי הפנסיה של המעסיקים. אלה הם הצעדים שיכולים להוות בשורה אמיתית עבור המגזר העסקי הקטן והבינוני.

הצורך בגישה מציאותית

כיועץ עסקי, אני רואה כל יום את המאבק האמיתי של בעלי עסקים. הם לא זקוקים לנתונים סטטיסטיים מורכבים או להבטחות תיאורטיות. הם זקוקים לכלים מעשיים שיעזרו להם להתמודד ולשרוד.

הסטטיסטיקה, כשהיא מנותקת מהמציאות העסקית היומיומית, הופכת לא רק לחסרת משמעות אלא לעיתים אף למטעה. היא יכולה ליצור אשליה של שיפור כאשר המציאות על הקרקע נותרת קשה ומאתגרת.

מסקנה

הזמן הגיע לדבר ישר ולפעול בהתאם למציאות העסקית האמיתית. במקום להתרכז בנתונים מקרו-כלכליים שמשרתים את הגדולים, עלינו להתמקד בפתרונות קונקרטיים שיעזרו לעסקים הקטנים והבינוניים – אלה שמהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית.

רק כך נוכל לגשר על הפער בין הסטטיסטיקה למציאות, ולהבטיח שהנתונים הכלכליים ישקפו באמת שיפור במצבם של כל בעלי העסקים, ולא רק של הבודדים הגדולים במשק.