למה הבנק לא נותן לנו הלוואות לא מתחשב בבקשות שלנו, דוחה אותנו. ופשוט לא מלווה את העסק שלנו.
זאת ועוד סיבות אחרות שאני שומע ממרבית בעלי העסקים והחברות הפונים אל משרדי.
והנה כמה דוגמאות:
1. ביקשתי אשראי זמני "הבנק סירב"
2. ביקשתי הלוואה "הבנק סירב" או ביקש יותר בטחונות.
3. ביקשתי להגדיל את האשראי (מסגרת) הבנק דורש מסמכים. וגם האשראי לא בטוח.
4. נכון, יש לי הלוואות, מצב ה"סולו" שלי גבוה, אבל אני חייב את הבנק, "אחרת" "קורס"
5. בשביל מה יש בנק אם לא בשביל לקנות ממנו "כסף"
6. אני לקוח בבנק עוד שהייתי ילד, למה הוא לא נותן לי.
7. הסכמתי לתת שיעבוד שוטף על העסק וגם הייתי מוכן לשעבד את התקבולים מכרטיסי אשראי.
אחרי שתיארתי בפניכם את הקובלנות של רבים מהלקוחות הפונים אלינו אני רוצה שתשאלו את עצמכם!
א. כמה פעמים החשבון עמד בחריגה מהזמן שפתחתם את החשבון?
ב. כמה פעמים לא שולמו הלוואות שלקחתם.?
ג. כמה פעמים הבטחתם לבנק "הבטחה" ולא עמדתם בה.?
ד. כמה פעמים התקשרה מנהלת האשראי אליכם בבקשה לכסות "חריגה" בחשבון.?
ה. כמה פעמים הייתם שקופים אם הבנק לגבי העסק שלכם.?
ו. האם התכניות העסקיות שכתבו לכם ואולי "ניפחתם אותם" עמדו יציבים מול הבנק?.
ז. כמה פעמים סיפרתם "סיפורים" לבנק בשביל שיתנו לכם אשראי?
ח. האם חזרו לכם שיקים?
למה הבנק לא משתף פעולה אם הלקוח "מעבר" למצופה.
הדבר הבסיסי שבנק מבקש מהלקוח הוא לבנות אמון עם הבנק (בעיקר בבנקים הגדולים) כאשר הלקוח יוצר אמון עם הבנק הווה אומר:
1. לא עומד בחריגה אפילו יום אחד.
2. מודיע לבנק מראש עם יש לו או תהיה לו חריגה ביום כזה עד יום כזה.
3. מיידע את הבנק על כל שינוי הקורה בעסק או בחברה.
4. עומד בסכומי ההפקדות ביחס למסגרת חח"ד של חשבונו.
5. בדרך כלל בנק קובע מסגרת בחשבונות עסקיים (תלוי בכל בנק) 2/3 פעילות וגובה מסגרת +1/3
6. מקדים את פקידת הבנק ומודיע על אירוע מראש.
7. לא מבטל שיקים מבלי להגדיר סיבה הגיונית לפקיד הבנק.
8. יוצר אמון אבסולוטי עם הבנק
וזה לאורך שנים, לא שנה לא שנתיים ולא שלוש "לאורך זמן"
אז הבנק:
א. יעמוד לצדו של העסק.
ב. ייגבה את העסק בזמנים קשים.
ג. יענה לדרישות אשראי גם אם הם חריגות.
ד. יקל על העסק ויתמוך אותו.
ה. תחושת העבודה של הלקוח עם הבנק תהיה שוטפת עם הרבה פחות הגבלות.
אנו צריכים להפנים שהבנקים (בעיקר הגדולים) נעזרים במחשבים שלהם, הם אשר קובעים את הדירוג של הלקוח לפי כל הפרמטרים שהזכרתי כאן, פקידי הבנק או מנהלי העסקים בבנק מוכתבים ע"י הדירוג שניתן לכל לקוח ולקוח אינדיבידואלית ע"פ דרך התנהלותו והתנהגותו של הלקוח.
לפעמים אנו כל כך כועסים על פקידי הבנק שלא נענים לבקשותינו מבלי שנבין שאם הינו פועלים נכון מול הבנק הפקידים היו רק "מאשרים" כי בנק רוצה מערכת אמון עם הלקוח, הוא רוצה שהלקוח יעמוד בסטנדרטים הכי מחמירים שיש בניהול החשבון, הם רוצים שבעל החשבון יהיה מעורה בחשבון ויידע לנהל אותו בתוך הקריטריונים של הבנק.
קראו: יש חיים אחרי פשיטת רגל
עסקים וחברות חייבים להבין ולהפנים, המודל העסקי של הבנק זה :"להלוות כסף" אבל! כל זה אחרי מערכת של יצירת אמון בין הלקוח לבנק. הרבה מאד עסקים וחברות עובדים היום בשביל "להתגלגל" וחברות ועסקים כאלה לעולם לא יוכלו ליצור מערכת של אמון עם הבנק כי פשוט הם "מתגלגלים" ולא מרוויחים, או שהבעלים שלהם לא מכניסים כסף לכיס ומרפדים את ההון החוזר של החברה ביחד עם תכנית הבראה והגדלת ההכנסה.
חברה או עסק חייבים אבל חייבים ראשית וראשונה לבדוק אם העסק או החברה שלהם כלכלי, האם העסק או החברה מרוויחים כסף חשבונאית וגם תזרימי, זה לא מספיק לנפח את המלאי בשביל להציג רווח לבנק שהרי זאת רמאות עצמית, חובה שיהיה לעסקים וחברות רווח חשבונאי ורווח תזרימי כאשר המאזן השנתי שלהם מראה תזרים חיובי כתוצאה מפעילות שוטפת של העסק/חברה
כאן אנחנו נכנסים כבר לניהול העסק או החברה ואם בעלי עסקים שכאלה יחלמו ב"נדמה לי" ולא יקראו את המציאות האמתית של העסק לעולם לא יוכלו להגיע למערכת יחסים עם הבנק כפי שתיארתי במאמר זה.
אנו פוגשים בעלי עסקים ומנהלי חברות אשר מבינים שלנהל עסקים וחברות חייבים להתנהל בזהירות, מקצועיות, לעמוד בסטנדרטים גבוהים, לטפל בניואנסים קטנים ולשלוט בעסק בצורה מקצועית לא רק בתחום המקצוע שלו אלה גם בניהול העסקי, ומוותרים על ייעוץ עסקי בגלל עלות, עלות שבסופו של דבר הם משלמים בהתרסקות העסק או החברה.
עסקים זה לא צחוק, בטח לא בתקופה, אנא הטמיעו מאמר זה במוחכם.
