קצת מדאיג גל הפיטורים שאנו חווים בימים האחרונים ספטמבר 2013
האם אנו לפני מיתון?
האם אולי רק סקטור אחד עומד בפני מיתון? או שאולי המשכורות הגבוהות הניתנות בענף הטכנולוגיה בישראל היא זאת שמביאה לפיטורים.
לאחר ש-ECI פיטרה למעלה מ-1/3 מהעובדים שלה וזאת בתואנה כי אינה יכולה להתחרות מול השוק הסיני (ואני בהחלט מבין את המצב הזה) מאחר וסין או יותר נכון המזרח הרג את כול התעשיות לא רק בישראל אלה בכול העולם כולו. עכשיו אנו שומעים כי ענף המחשבים נמצא בפיטורים של למעלה מ 1070 עובדים מתחילת השנה. כול זאת בגלל ירידת התפוקה בענף המחשבים ב-למעלה מ-16%.
כ יועץ עסקי ומי שנותן ייעוץ עסקי זה ברור כי שער הדולר הישראלי אינו מאפשר לחברות ישראליות להתמודד במכרזים ובמכירות מול המזרח וכפי שאנו כבר יודעים מקדמן דנן הרי שמספר החברות היצואניות בישראל רק הולך וקטן ונהייה בין שתי ספרות בלבד, שלא לדבר על הקטנת הייצוא גם בין אותם חברות המייצאות. התיסוף בשקל וירידת ערך המטבע היא גורם רציני המשפיע על הפעילות של חברות האלקטרוניקה בישראל אשר מרבית תוצרתם מוכרים בחו"ל.
אין עוררין על כך כי ענפי המשק השונים מאבדים מקומות עבודה בקצב מסחרר עם זה בתעשייה שם הביקוש לעובדים גדל בפחות מ-2% שזה נתון זעום לעומת שנים שמנות בתעשייה, או נאמר שהייתה תעשיה בישראל עד שהחל השוק הירדני לקלוט תעשיה מישראל והשוק במזרח ש"גמר" ממשית על התעשייה הכללית בישראל.
גם אם נכוון את פעמינו אל ענף השירותים נמצא ירידה משמעותית בביקוש לעובדים, על כול ענפי השירותים מתחיל בעסקים קטנים דרך מסעדות וחברות ירידה אשר תלך ותגבר עם גמר חגי תשרי אשר הביאו מזור מסוים לסקטורים שונים בקמעונאות ובשירותים הבידוריים בעיקר.
אני שובר את הראש ממה ניוושע, מאיין תגיע הבשורה, מאיזה ענף ובאיזה ענף ניתן לשים היום את כספנו או השקעה שלנו על מנת שתישא פרי מבלי הצורך להוריד מחירים, להתכופף בפני כול לקוח, ולשחוק את ההשקעה והעבודה המושקעת ומגיע למסקנה כי חובה על כול עסק ועסק לטפל פרטנית בעסקו ולא להיות קשור לשום מגזר מה שאומר במילים פשוטות למצוא את הברווז היפה (לא המכוער) בכול עסק ועסק על מנת להביא בידול מיתוג ומזור כספי לבעליו.
בתקופה העכשווית וזו שתגיע אחריה ועוד לפני המדפסות החדישות אשר ידפיסו לנו מהמחשב את כול מה שנצטרך חובה עלינו למצוא את ה' משהו שיקפיץ לנו את העסק, וכזה משהו יש לכול עסק רק צריך למצוא אותו.
