אם עד עכשיו הסוחרים ובעלי העסקים הקמעונאים סבלו מתחרות גלובלית אז עכשיו באים שרי האוצר והכלכלה של ישראל ונותנים עם "פטיש" על ראשם של בעלי העסקים בישראל.
איך מתכוננים למכה הזאת?
האם בעלי עסקים צריכים למכור/לסגור/לפשוט רגל/להישאר עם חובות/להעלם מהנוף העסקי.
או האם הם צריכים להיות "חדרי התצוגה" של המותגים העולמיים, לקוחות יגיעו לקניון (לדוגמה) ימדדו, ינעלו, יפתחו מקררים בתצוגה או מוצרים חשמליים אחרים ואז ירוצו לרכוש באינטרנט, במחיר מופחת, במיסוי מופחת, בפרוצדורה מקילה.
אני קורא את חוק ההסדרים, וקצפי יוצא על המדינה שלנו ועל קברניטיה.
כפי שאנו בצדק נלחמים על הזהות המדינה היהודית כאן בישראל, כך אנו צריכים לשמור על סוחרי ישראל ומאות אלפי עובדיה שיישארו ללא פרנסה וללא יכולת גם לרכוש באינטרנט מארצות הניכר. האם יש דין אחד למדינה יהודית השומרת על צביונה לבין מדינה אחרת אשר לה אפשרויות מכירה ושיווק כלל עולמיות, גלובליות כמו שאנו קוראים לזה.
מה יש לנו ב"גיגית" שאנו חיים בה, גבולות אם מי? אם כאלה שרוצים להרוג אותנו, האם כוח המכירה שלנו שווה למדינות אירופה או אמריקה, מזרח אירופה ששם המרחבים העסקיים רחבים ויש גבולות ידידותיים עם קשרי מסחר ענפים בין הארצות. להיכן הולכת המחשבה של הקברניטים??? רק בכדי להוריד את יוקר המחייה? ומה עם הפרנסה של הסוחרים על עובדיהם? ממה הם יתפרנסו? ומה עם כל ההוצאות של שכירת חנות, דמי ניהול, דמי שלטים, ביטוח מבנה, עובדים עם עלות מעביד "מטורפת" ארנונה, פרסום, וכל השאר.
קראו עוד הסכנה שאורבת לעסקים בלקיחת הלוואות
זה לא חוכמה להוזיל מחירים בכדי שיפגעו בסוחרים ובעובדיהם, זה רק יעלה יותר כסף למדינה: דמי אבטלה, הכשרת עובדים, קריסה של עסקים, תשלום מיסים מופחת, היכן ההיגיון?
האם אנו צריכים להיות כמו כל מדינות העולם! לא וגם לא גדול, אנו צריכים לדאוג קודם כל לישראלים, ליהודים ולא רק בשמירת השבת אלה גם בפרנסתם בכדי לעשות שבת. (בדיוק כמו שאמר נשיא ארצות הברית אמריקה לאמריקאים) אני לא יודע עד כמה הוא מצליח לעשות אבל התפישה הזאת נכונה.
אמרו הרבה כי שיטת הקפיטליזם היא שיטה גרועה שעוד תקום עלינו יום אחד ואנו לא רחוקים מיום זה, פה בישראל נרגיש את זה הרבה יותר כי אנו בסך הכול 2.5 מיליון בתי אב עם סוגי אוכלוסיות שונה ומגוון.
אז מה עושים.
נותנים לעסקים לקרוס?
האם יש תרופה למכה שמנחיתים עלינו קברניטנו?
האמת שאני מנסה להבין את ההיגיון של הפחתת מיסי יבוא, הפחתת מיסים בייבוא ישיר, ולא מצליח להבין איך זה ייטיב עם הצרכנים הישראליים. (יש הבדל בהוזלה של 10 שקל לסוחר ו-10 שקל לאדם פרטי)
לעניות דעתי:
1. חובה להתארגן בעסקים הקמעונאים בתחומי האופנה, האלקטרוניקה, ושאר המוצרים שהם לא מזון למצב החדש.
2. חייבים לעשות רה ארגון בעסק או בחברה על מנת לקבוע אסטרטגיה חדשה עם טקטיקת מכירות שונה.
3.חייבים להגדיל את רצפת המכירה ולשלם מוצרים סינרגטיים לכל מגזר עסקי קמעונאי.
4.אסור לשבת בשקט, עסקים שעובדים ומרוויחים היום אבל לא בטוחים כלל וכלל בנושא העבר.
5. מחר מחרתיים המדינה תרצה להוזיל עוד קטגוריות ולדוגמה חברה העוסקת בניקיון (חברות גדולות) יקומו להם מתחרים "חברות מסין, תורכיה, מזרח אירופה" אשר יתנו הצעות הרבה יותר נמוכות ממה שהיום הם מציעים עם כוח האדם הישראלי או הרגולציה של כוח האדם.
6. במצב כזה אף עסק לא נשאר שקט ולכן זה הזמן לבצע את השינוי, להקטין את החבויות, לצמצם בהוצאות, לעבור לעבודה בשיטה של מזומן, ולהיות הרבה יותר קלים ותזזיתיים בעסק.
לסיכום
צר לי אחי בעלי העסקים, אבל המצב לא הולך ומשתפר, למדינה קו חשיבה הנוגד לחלוטין את המצב העסקי הפנימי והגלובלי, הפרדוקס הוא עצום, זה לא התחיל אתמול ולא שלשום זה רק הולך ונהיה יותר גרוע ובפרט אחרי חוק ההסדרים האחרון.
