הקורונה והאבטלה
החלטנו לעשות ניסיון לאור נתוני האבטלה המתפרסמים מדי יום (מספרים מדהימים) חשבנו כי עכשיו יהיה קל יותר להשיג עובדים. ובכדי לבדוק זאת יסודית פרסמנו מודעות בכמה חברות השמה למקצועות רגילים לא מסובכים וחיכינו לקבל קורות חיים. העמדנו כתובת מייל ייעודית לקבלת קורות החיים וחיכינו. אמרנו לא נפתח את התיבה רק אחרי יומיים מיום הפרסום על מנת לתת מספיק זמן למועמדים לשלוח את קורות החיים ויותר מזה לקבל מועמדים שכבר נמצאים במאגר קורות החיים של כל אתר.
מה מצאנו בתיבת המייל לאחר יומיים.?
כלום!!!
מה פרוש כלום? אולי 10 קורות חיים.
פרסמנו 4 משרות וקיבלנו 10 קורות חיים יומיים לאחר הפרסום?
זאת הייתה הפתעה עבורנו,
כשרות של ייעוץ עסקי המכיר את התחום המספר היה לא רציונלי.
אמרנו נחכה עוד.
חיכינו, פתחנו, והמספר לא גדל בהרבה, בדיוק כמו "גשם מטפטף מטפטף"
התקשרנו לחברות כוח האדם אשר אצלם פרסמנו
הצגנו להם את הסיפור שאנו לא מקבלים קורות חיים, ולתדהמתנו הם בכלל לא הופתעו.
אמרנו אם אתם לא מופתעים למה נתתם לנו להשקיע במודעה מודגשת, קופצת, מתחדשת, מקדמת וכל ההמצאות הקשורות בשלב המכירה?
ומה שנאמר זה: תשמעו זה המצב היום אנשים לא רוצים לעבוד, להסתכן בלחלות במחלה, הם יושבים בבית מקבלים שכר שמספיק להם (כי זה חוסך את המטפל/ת את הגן ועוד הרבה דברים) ויש כאלה שאומרים בפה מלא "אנו מוכנים לעבוד אבל "בלי תלוש".
אז מה התובנה?
אין אבטלה!
הממשלה מעדיפה עובדים שיישבו בבית ויקבלו שכר מהמדינה.
מה זה גורם למדינה: הגדלת הוצאות הקטנת הכנסות
כי אם העובד לא עובד הוא לא משלם מס הכנסה או ביטוח לאומי (נראה) ואם אין עובדים אז גם המעסיק לא עובד ולא משלם מיסים למדינה! ויש עבודה.
ניסינו למצוא כאן את ההיגיון ואת החלם.
ההיגיון
ההיגיון אומר שיש עובדים שבאמת לא יכולים למצוא עבודה במקצועם כמו למשל עובדי אל על, מדריכי תיירים, אומנים, עובדי במה, עובדי אולמות אירועים, טבחים, ועוד שורה של מקצועות שאני מאמין שמגיע להם לקבל אבטלה, למרות שגם כאן אנשים מצאו פטרונות פרטניים ונהנים מזה וגם מזה.
חוסר ההגיון
מדוע עובדים שמסומנים כ-עובדי בנייה, תעשייה, חקלאות, מוכרנים, דיילות, שירותים פתוחים, נגרים, צבעיים, קירות גבס, מתקינים למיניהם, ועוד בעלי מקצוע ואחרים שבטוח שחלק מהם עובד גם בזמן החל"ט ונהנה משתי העולמות כאשר האחר רעב ללחם.
יש כאן אי צדק משווע, במקום שיפסיקו את החל"ט לעובדים אשר עסקם לא נסגר וידרבנו או יתגמלו את המעביד בקליטת העובדים פשוט קיבלו החלטה גורפת "חלוקת כסף לכולם" כמו המתנה הבלתי מובנת לאזרחי ישראל מכל הדרגות 750 ₪ מענק.
מה יקרה שהמענק ייפסק.
הרבה דברים:
- המעביד יבין שהוא יכול להסתדר בלי להחזיר את העובד כפי שהסתדר שנה.
- הבוס יבין שהוא כבר לא צריך מזכירה כי הטכנולוגיה העניקה לו מתנה של יכולת עבודה בלי מזכירה.
- במחלקת הנהלת חשבונות צמצמו ככורח המציאות את המחלקה ואין צורך להחזיר מחל"ט.
- במפעל X איחדו מחלקות ואותה מחלקה שהעסיקה 100% עובדים יכולה להסתדר גם עם 75% כוח אדם.
- במפעל ההייטק הבינו פתאום שהם יכולים להיעזר במיקור חוף באסיה או במקום אחר בעלויות 2 שליש פחות מהעובד או המתכנת.
- בונה התבניות הבין גם הוא להשתמש עם מיקור חוץ ולבנות את התבניות שלו במזרח בחצי מחיר ואף פחות.
והרשימה עוד ארוכה
כל מעביד/עסק/גוף עסקי מצא את הפתרון שלו ונשבע כי לא יחזיר את המצב כולו לקדמותו.
ואז מה יקרה לעובדים שחיבקו את החל"ט ב-10 אצבעות
לעובד לא יהיה לאן יחזור
ואז יפנה לקבל משרה בשוק החופשי
אבל עוד הרבה אחרים יפנו לשוק החופשי
ואז תיווצר אבטלה גבוהה בלי פיצוי של דמי האבטלה, כי דמי האבטלה המגיעים בוצעו עד תום והעובד שלנו שכל כך אהב את החל"ט שהעניקה לו הממשלה וגם חלקו נהנה מהכנסה סמויה יישאר יתום ללא עבודה, ללא תמיכה, ורק יישאר עם הזיכרונות כמה טוב ניו לו ימי החל"ט.
לסיכום
מדינה כל כך מתקדמת כמותנו, שעברה מלחמות קיום מסוכנות מהן כמותן, לא יכולה הייתה לעמוד מול הלחץ הציבורי שהופל עליה ונכנעה ללחצים של הציבור בחוסר הגיון ובשפיכה וזריקה של מיליארדים רבים.
נכון זה לא קל, נפלה על המדינה מכה, אבל המדינה הייתה צריכה להכין תוכניות מגירה כפי שהיא מכינה לצבא ההגנה לישראל , נושא החיידקים מוכר, מוכר למדינה, מוכר לעולם, נשק ביולוגי קיים לאויבינו ולכן הייתה חייבת להיות תוכנית מגירה להתנהלות בעורף ובחזית הלוחמה במיקרוב.
ממשלה המשרתת את הציבור שלה היא האחראית לעסוק בדברים האלה זאת אחריותה. וכמו שנאמר "מדינה נלחצת וממשלה לוחצת"
יהיה ראוי שממשלת ישראל החדשה שתקום תשים על סדר יומה גם התכנות למצבים כאלה, שהרי אנו מכירים מצבים כאלה לא מזמן, במאה הקודמת.
עסקים התייעצו עם יועץ עסקי
