ענף הרהיטים בישראל סופג בשנים האחרונות מכה אחרי מכה.
זאת הייתה ענקית הרהיטים השוודית שחוללה ומחוללת מהפכה בענף הריהוט הישראלי, היום כבר עם שלוש מרכזי חנויות גדולים ברחבי המדינה, זה המשיך עם קיקה שלא הצליחה להתחרות עיין בעיין עם איקאה ועכשיו זה הייבוא האישי מהמזרח ומחבל הארץ בתורכיה אשר מתחרה ישירות בכול אותם יצרנים ומשווקי הרהיטים בישראל.
כן, זה עוד ענף שסובל קשות בנושא המכירות של המוצרים שלו ללקוח הישראלי.
לא די בלקוח הישראלי הרי שמוסדות שלמים, בתי מלון, צימרים, בתי אירוח, ריהוט למוסדות וארגונים נרכשים רובם ככולם בסין או בתורכיה, בישראל יש מספר לא רב של משרדי אינטרסים אשר מקבלים מהלקוח את הדגמים הרצויים וזה יכול להיות מכול חנות או אתר אקסקלוסיבי באינטרנט כאשר היצרן הסיני מייצר בדיוק לפי מה שהוא רואה אך החומרים מהם מיוצרים המוצרים לא ידועים לאף אחד, ואילו המחירים הם בשליש מהמחיר הנמכר פה בישראל.
אנחנו בסך הכול רוצים למכור יותר
כמי שנותן ייעוץ עסקי או כ יועץ עסקי לא הגעתי למסקנה גורפת כי שוק הרהיטים בישראל נגמר אן שכדאיות השיווק שלו לא אטרקטיבית בעליל אבל אני בטח חושב כי צריך להיות מוצא ישראלי להתמודד עם התופעה שהיא למעשה תופעה עולמית ולא רק קוראת בישראל.
הרי אפשר להגדיר את כול התעשייה בישראל כמי שהולכת אחורה ולא יכולה להוביל מוצרים קדימה, בפרט בתעשיות האלה כמו רהיטים, טקסטיל, שטיחים, טפטים, כלי ביית אבל שילוב נכון של ייבוא מוצרים מח"ל ביחד עם שיווקם בישראל זה משהו שיכול לתפוש ולהשאיר נגריות או מוכרי רהיטים ללא ייצור או מפעל אבל כן בהחלט עם מוצרים לפלחי שוק שונים, ויש כאלה המחפשים את סוג הרהיטים מעבר לכותלי איקאה והייצור הסיני הבלתי מודע.
רבים הם העסקים בתחום הנגרות והרהיטים אשר סגרו את עסקיהם כתוצאה מהייבוא מהמזרח והמהפכה שחוללה איקאה, אבל זה לא הסקטור הראשון ובטח לא האחרון אשר ייעלם מהשוק והיינו כבר עדים לרשתות הציוד המשרדי שסגרו את החניות לצרכי משרד ואת רשתות פארם שסגרו את בתי המרקחת הקטנים ועוד הרבה סיפורים בתחום.
לא, אני לא מתייאש מדריסת הרגל הגסה של השבדים והרמיסה של המזרח, אני טוען כי לכול מדינה יש את הייחודיות והצרכים שלה, וניתן בשיווק נכון וחכם לשווק מוצרים גם מיובאים מארצות מקור כמו אירופה וגם לנהל ייצור מקומי עם רווח בציידו, צריך לזכור שהמוצר הפך להיות משני ואיך משווקים אותו הוא ההיבט החשוב.
