כיצד תשפיע המלחמה באירופה על העסקים בישראל יבוא ייצוא
בעלי עסקים המסתכלים על הלחימה באירופה, ותוהים לעצמם איזו השפעה יכולה להיות לכך יבוא או יצוא סחורות, יכולים לפתוח גוגל ולראות אי אילו תחזיות. ואכן, יש שפע מהן. אלא שרבות מהן יכולות להיות מנוגדות, ומלאת בעצות לצים. כלומר, בעצות של אנשים חכמים ובעלי מקצוע, מוכשרים בתחומם – אך אף אחד מהם לא רואה את העתיד. בכתבה זו נביא כל מיני פרשנויות, שניתן לשאוב מהם נקודת מבט באשר לזירה העולמית, אך כפי שרבים מאיתנו יודעים: לא ניתן לנהל את העסק שלנו על בסיס ספקולציות.
לקבל החלטות עסקיות ממקור פנימי וחכם
כשאנחנו רוצים לנהל עסק מוצלח, ולהביא דברים חכמים, איכותיים ושופעים לעולם, אין ביכולתנו להסתכל מה קורה בחוץ, מה אנשים אחרים עושים ואומרים, כי עצם כך שאני מביאים משהו חדש לשוק, אומר שאנחנו נשנה אותו לטובה. אנחנו לא יכולים להסתכל על המצב בשוק ולהניח שזה קובע ומחליט את מצב העסקים ביום שאחרי. כמובן, יש תנאים אובייקטיביים כמו גודל שוק: האם מצטמק או גדל. כוח קנייה: האם קטן או גדל. ביקוש ודרישה: האם גדלה או קטנה. אלו הם מדדים אובייקטיביים שניתן בהחלט לקחת בחשבון טרם פיתוח והשקה של מוצר או שירות מסוים בשוק.
אלא שאם אנחנו מסתכלים על המצב באירופה, כמעין מדד לשווקים, עלינו לעשות זאת במשקפיים אובייקטיביות. לא כי יש בעלי מקצוע שהחליטו להילחץ ולהלחיץ. לא כי אנחנו מפעילים את המערכות ההישרדותיות בנפש ובגוף שלנו כדי להתמודד עם המצב. כל אלו לא יקדמו אותנו. ההמלצה היא להגיע מהנקודה הפנימית והשקטה, ולראות באיזון את מה שקורה. וזאת כדי לקבל החלטה נכונה, אשר לא מושפעת על ידי "ידיעות" או "חדשות". כי גם אם בכתבה מסוימת כתוב דבר אחד, מחר יכול להיות כתוב דבר אחר. וכמנהיגים בעולם העסקים, אנחנו קובעים את הטון מתוך חיבור לאמת הפנימית בתוכנו, לא מתוך הקשבה לפרשנויות חיצוניות. ניתן לשמוע הכל, אך להקשיב רק לעצמנו.
ההשפעות על הייבוא הישראלי מאוקרינה
על פי כן, עם הדגש הזה, והסייג הזה מאחורינו. נתקדם לנקודת מצב מסוימת באשר למצב הלחימה באירופה וכיצד הוא יכול להשפיע על יצוא או יבוא של עסקים בישראל. שכן, מספר ימים לתוך הלחימה באירופה, יש שכבר החלו לחשוש בנוגע להשלכות בינלאומיות שיכולות להתגלגל ולנבוע מכך. חלק מהחששות סבבו סביב סחורות ואספקה, וחלק מהן סביב יוקר המחייה.
שכן, יבואניות בישראל, כמו טיב טעם ושלל חנויות ומעדניות אחרות, מציעות פריטים שרבים מהם מיובאים ממזרח אירופה. על כן, באופן טבעי, החששות סובבות לגבי שאלת האספקה, ושאלת התמחור. מצד אחד, אפשר שיהיו פחות פריטים המוצעים למכירה במלאי החנות בכל הקשור לפריטים המגיעים ממזרח אירופה. ומצד שני, אפשר שאם יהיו כמה שיכולים להחזיק לטווח הארוך, יהיה עבורם יותר ביקוש מאשר דרישה. זו לא סיבה להעלות מחירים, אך זה כן יכול להוות גורם תומך בכך.
משמעויות היבוא מאוקראינה עבור עסקים ישראליים
המשמעות עבור עסקים בישראל, היא שאם התהליכים העסקיים מושפעים מסחורה המגיעה ממזרח אירופה, אפשר שהיה תהיה פחות זמינה, או יקרה יותר. כך שברמת הפרקטיקה, אם בעלי עסקים ישלמו יותר כדי לייבא יותר, ייתכן שזה יגולגל למחיר המוצר הסופי עבור לקוח הקצה. אי לכך ובהתאם לזאת, יכול להיות שלקוחות יבחרו שלא לקנות את אותם מוצרים, כך שאותו עסק לא יראה זאת כמשתלם להמשיך ולייבא את אותם מוצרים. כך שזה יכול להיות מתורגם להפסקות והפרעות בתהליכים עסקיים הקשורים ומערבים ייבוא סחורות ואספקה ממזרח אירופה.
באופן דומה אך הפוך, עסקים שמסתמכים על ייצוא לאירופה, יכולים להיתקל בהפרעות עסקיות דומות. נכון לימים הראשונים המדווחים לתחילת הלחימה במזרח אירופה, לא דווחו תקלות באספקה, למיטב ידיעתנו. סמנכ"ל הסחר של רשת טיב טעם, אמר במסגרת כתבה לגלובס, שבעת כתיבת שורות הכתבה – לא הייתה בעיה עם אספקה שכן יש מלאי מוצרים גם בארץ וגם בקרב ספקים. עוד הביא, סמנכ"ל הסחר, יוסי שליו, שלא אמורה להיות גם בעיה עתידית, אלא אם כן הלחימה תמשיך מעבר לתקופת אספקת המלאי הקיים.
האם הכל בסדר עם היבוא מאוקראינה
עוד נאמר, במסגרת אותה כתבה, שלא קיים מחסור במוצרים קריטיים מאוקרינה. בכל הנוגע ליבוא תבואה, משקאות חריפים וביצים. אלא אם כן מחשיבים את ההקשר בו אנחנו נמצאים נכון למרץ 2022, שכן מדובר בתקופה שלפני חג הפסח. תקופה בה קיימת דרישה מוגברת לביצים, מסיבות מובנות. גם במקרה זה, משרד החקלאות יכול, על פי דעות מסוימות, להירתם למשימה ולספק חלופות. המשמעות עבור עסקים, היא שאם מישהו מצליח לייבא ביצים ממזרח אירופה, אפשר שהוא יעשה הרבה כסף ויגלה הרבה דרישה בשוק לכך, בתקופה זו.
מה יעשו בלי הוודקה מאוקראינה
ישנם אנשי מקצוע שיכולים לצפות השלכות לטווח ארוך, הסובבות סביב עליית מחירים בבורסות, ומתוך כך ייקור מזון לבעלי חיים, קמח וחיטה. בין יתר השלכות, אוקראינה עלולה להפסיק את הייצור, הנמלים לא ישלחו ייצוא, וזה יכול להשפיע על כל המעגלים הכלכליים הקשורים בייבוא סחורות שכאלה מאוקראינה. אלא שיש לזכור, שלכל מוצר יש תחליפים, ולא צריך לקבל אותו ספציפית מאוקראינה. גם אם לא תהיה וודקה ממותג מסוים, יהיו מותגים אחרים. למעשה, יש מושג מסוים הנקרא "אדפטציה הדונית", לפיו, אנשים מתרגלים לרמת חיים נמוכה או שונה משהייתה להם, ורמת השמחה והאושר שלהם לא משתנה לאחר שהתרגלו. כלומר, רק ההתנגדות לשינוי יכולה להציף חוסר בשביעות רצון. לא המחסור בפריט שלפתע לא קיים. ההשפעה אפשרית על עסקים, היא האפשרות לספק חלופות ואלטרנטיבות למוצרים שלא יהיו בהיצע בתקופה זו, באם יהיה צורך.
בכך תהיה אפשרות לתרום למעגלים הכלכליים, לפחות באופן מקומי, ואף להרחיב את רשת הייצוא העולמית כדרך ייבוא ממדינות ואזורים אחרים בעולם. מה גם, שהפרעות מסוימות בייבוא ממזרח אירופה לא בהכרח ישפיעו על הצרכן הישראלי, או על דפוסי הצריכה, כיוון שלפי בעלי מקצוע מסוימים – מלכתחילה אין כל כך הרבה ביקוש לסחורה מיובאת שכזאת. כך שבעלי עסקים יכולים להיות "רגועים", מתוך הנחה שההתנהגות הצרכנית של הישראלי לא תשתנה, לפחות לא במידה משמעותית מדי, ולפחות לא כתוצאה מהשינויים ברמת הייבוא ממזרח אירופה. אך זו כאמור, רק השערה, ואין אנו יודעים את העתיד.
על כן, פתחנו כתבה זו, בדרישה נוכחת להירגע, להתאזן ולחזור למרכז שלנו. אם הצרכן הישראלי ידע לחזור למרכז של עצמו, להימנע מדרמה מיותרת, ולהגיב לכל התנועות בכלכלה בשוויון נפש – סביר להניח שגם התנהגותו לא תשתנה. עסקים שידעו להקרין אווירה של אמון, יציבות וביטחון גם בתקופה זו, יכולים לעודד את לקוחותיהם להתנהל בצורה דומה. ומתוך כך לייצר אי של צרכנות בריאה ומאוזנת, גם אל מול חדשות "והפרעות" אחרות.
סדר הגודל של היבוא והייצוא ממזרח אירופה
ברמת המספרים, כתבה בגלובס מספרת לנו ש-29% מיצוא החיטה העולמי מגיע מאוקראינה ומרוסיה, כאשר הנתן הזה מצוטט מנתוני משרד החקלאות האמריקאי. מבחינת ישראל (לשנת 2020), אוקראינה דורגה במקום ה-27 בהיקף הסחר בין שתי המדינות. היקף הסחר עמד על 776 מיליון דולר. בשנת 2022, קיבלה אוקראינה את המקום ה-22 ביבוא לישראל, ואת המקום ה-36 ברשימת יעדי היצוא של ישראל. מהפריטים המיובאים יותר מאוקראינה, הם דגנים, מוצרי מזון ומתכות לבנייה.
ישראל עושה יותר עסקים עם רוסיה מאשר עם אוקראינה. בשנת 2020, רוסיה מוקמה במקום ה-14, ברשימת שותפות הסחר. היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על כ-76.1 מיליארד דולר, כאשר היקף היצוא עמד על 670 מיליון דולר, והיבוא על קצת יותר ממיליארד דולר.
מקורות אחרים, כמו TradingEconomics פרסמו ניתוחים לפיהם, בשנת 2020 הייבוא מאוקראינה לישראל עמד על שווי סחורה של למעלה מ-150 מיליון דולר. כאשר החלק הארי מתוכה היה קשור למוצרי מזון. ביניהם היו דגנים כאמור, ביצים כאמור, שמן, גבינות ומוצרי חלב. לפי נתונים של האו"ם, הייבוא מרוסיה היה למעלה מ-400 מיליון דולר בשנת 2020. מניתוח של TradingEconomics, הסחר בין מדינת ישראל לרוסיה הוערך בכ-247 מיליון דולר עבור יבוא יהלומים ותכשיטים בשנת 2020. בעוד שהסחר עבור ייבוא עץ ופחם, יותר מ-26 מיליון דולר. דגנים בכ-5.5 מיליון דולר. ירקות בלמעלה ממיליון דולר. משקאות, או/ו משקאות אלכוהוליים בכ-6.5 מיליארד דולר. כשמדברים על מוצרי חלב וביצים, סך הסחר המיובא עמד על כ-430 אלף דולר.
משמעויות אפשריות בהפרעות לייבוא מאוקראינה
בכתבה בגלובס, הובא ציטוטה של סגנית שר החוץ האוקראינית, כאשר אמרה בתחילת פברואר, במסגרת ביקורה בארץ, שכמחצית מהדגנים המיובאים לישראל – מיובאים מאוקראינה. כך הובאו דברים בג'רוזלם פוסט, שצוטט בגלובס. ובכן, יש לזכור שמדובר בסגנית שר החוץ, לא בשר החוץ בפני עצמו. מה גם, שלא סביר שיש לה את הנתונים המדויקים על כך. שכן הם לא אמורים להיות מנת חלקו של משרד החוץ האוקראיני, אלא של משרד החוץ או החקלאות הישראלי. אך נניח שדבריה נכונים, בהחלט ניתן להתחיל ייבוא ממקורות אחרים.
כך או כך, המשמעות היא שבעלי עסקים יכולים לבדוק אפשרויות ייבוא מקבילות בכל הקשור לדגנים, כדי לתמוך ולספק מקורות נוספים של דגנים בארץ.
השלכות עסקיות הקשורות לייבוא וייצוא נפט ואנרגיה
השלכות נוספות שניתן לראות בממד הכלכלי, הן עליות בשווקי המניות האמריקאיים, שחלק מהן גם התגלגלו לבורסת ת"א, שיוחסו לנאום אופטימי שנשא ביידן לקראת סוף פברואר. יש שהחליטו לפרש מתוך הנאום שהמחיר לדלק, עבור הצרכן האמריקאי נמצא בעדיפות. חברות אנרגיה בבעלות ממשלתית רוסית, על פי השערות, יתקשו לגייס חובות חדשים בשוק האמריקאי. ועם זאת, האנרגיה שמייצרות עדיין נחשבת כמוצר נדרש, מטעם מקורות מסוימים באירופה ובמערב. יש שמייחסים לכך ירידה במחיר הנפט מרמות ה-100 דולר לחבית. כך שיש שמתייחסים לזה כמקור אפשרי לסנטימנט האופטימי בשווקים הפיננסיים.
המשמעות לעסקים היא, שהשווקים הפיננסיים נמצאים בתקופה מסוימת של אופטימיות (לפחות כמה ימים טרם כתיבת הכתבה), שחביות נפט יכולות לעלות פחות, ושנדמה ששווקים אמריקאיים מסוימים מאשרים את סדר העדיפויות של הממשל האמריקאי בכל הקשור לטיפולם כעת בתחום האנרגיה בהקשר הרחב יותר של הלחימה במזרח אירופה. כך שגם אם מצד אחד, נדמה שיכולות להיות הפרעות מסוימות לשרשראות אספקה, יבוא ויצוא, צדדים אחרים של המטבע, המובלים על ידי מנהיגות חזקה ואופטימית, זורעים השפעות חיוביות ואמון מחודש בקרב משקיעים ואנשי דבר בשווקים הפיננסיים.
לסיכומו של דבר – להמציא את עצמנו מחדש מבחינה עסקית ובכלל
ועל אף כל החדשות האופטימיות והפסימיות, יש לציין שזו דווקא גישה נכונה, חיובית ובונה שעוזרת להתמודד עם כל מצב. אין זה משנה מה נשיא אמריקה יגיד, או מה אנשי ממשל באוקראינה יגידו. או לפחות, זה לא משנה כמו התגובה האישית של כל אחד מהצרכנים ובעלי העסקים. שכן, רק מתוך מקום מאוזן, יציב וקשוב ניתן למצוא פעולה נכונה ולחזור לשגשוג. על כן, במקום להגיב לחדשות וידיעות, ניתן להגיב לחכמה הפנימית ולזהות מהלכים עסקיים נכונים כדי להביא לשגשוג מחודש בכל עת. בין אם מדובר על תכניות עסקיות חכמות יותר, ובין אם מדובר על להמציא את עצמנו מחדש כדי לבחור לשגשג בעולם וברגע החדש.
