הפרה החולבת של מדינת ישראל.
בעוד ממשלת ישראל מיטיבה עם אתרי האינטרנט והקניות הגדולים בעולם, חנויות המותגים הפזורים ברחבי הגלובוס, כאשר המזוודות ותיקי היד של הישראלים החוזרים בהמוניהם מצוידים במיטב המוצרים אשר נקנו בחו"ל במחירי מציאה לאחר שטסו לחו"ל בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים שהכריזה המדינה, סוחרי ישראל נאנקים על חייהם!
חיי עסקיהם, חיי עובדיהם, (אותם עסקים המהווים את התרומה הגדולה לתל"ג הישראלי, לאחוז הכי גבוהה של מועסקים במגזר העסקי מה שאנו קוראים "עסקים קטנים" ) עסקים שנסגרים וקורסים כמגדל קלפים.
מקשה המדינה עוד ועוד את המיסים, העמלות והאגרות מול אותם עסקים אשר עסקיהם עוסק בייבוא, שהרי ייצור בישראל נפסק בגלל המזרח, ומה שנשאר זה לייבא כל מה שעולה על רוחנו מהמזרח הרחוק. בעוד על הייבוא האישי והייבוא במזוודות ובשקיות לא ממומס כפי שהיבואן ממומס.
למה הדבר מכעיס!
נצא מתוך נקודת הנחה שעסקים חפצי חיים הם! לאחר שבעשורים האחרונים הבינו עסקים רבים (לא כולם) לא מעטים העסקים שלא חזו את פני העתיד בהתפתחות המטאורית של המזרח שהחליפו כל חלקה טובה של יצרנים בישראל ובשאר העולם וקרסו, אבל אלה שהבינו את הפוטנציאל של המחיר ה"סופר" זול שמציעים המזרח הפכו ליבואנים ואפשר להגיד היום שזה "בכל תחום"
לאור מבול הייבוא הזה ראתה הממשלה כי טוב והחליטה להטיל על היבואנים חוקים, התניות, בדיקות, אגרות, מיסים ממיסים שונים, מה שגורם ליבואנים לרכוש באותו מחיר ואפילו יותר ממה שהוא רוכש או מייבא לארץ.
טעימה קטנה מה מוטל על יבואן בישראל המייבא מהמזרח?
1. השקעה במציאת ספק "נורמאלי" ואמין בארץ ה: שני מיליארד סינים.
2. סיכון כספי ברכישת המוצרים (הסוחרים הסינים דורשים תשלום ייבוא מראש)
3. תשלום מראש לרכישת המוצרים, תשלום שרובו ככולו מגיע מחשבונות החח"ד בבנקים והריביות מחושבות מיום ההעברה.
4. זמן אספקה של חודש עד חודשיים (תלוי מה המוצר) ולאחר מכן זמן הובלה ימית של עוד כחודש ימים. (מי שמייבא באוויר העלות גדולה אבל האספקה קצרה)
5. חוסר וודאות לגבי "מה שהזמנת" "זה מה שקיבלת"
מכאן נכנס היבואן למגוון הוצאות לדעתי חלקם "דמיוניות"
א. הוצאות הובלה ודמי נמל בארץ המקור (סין היא ענקית) ולעולם אינך יודע מהיכן המשלוח שסגרת יוצא) בסין יש הרבה משרדי אינטרסים או מתווכים שהלקוח הישראלי חושב שהוא מדבר עם היצרן אבל מסתבר שהמרחק בין המתווך או משרד האינטרסים ליצרן הוא 1000 קילומטר מהנמל או שדה התעופה הקרוב.
ב. מי שרוכש בתנאים של-FOB מכניסים לו במחיר את מחיר ההובלה היבשתית, ומי שרוכש בתנאים של CIF משלם את דמי ההובלה הפנימית והטיפול במכס שם בעצמו.
ג. מחיר הובלה ימית/אווירית יקרה הרבה יותר מאשר ייבוא מאירופה או ארה"ב
ד. מאחר וסין לא נחשבת כארץ כמו האיחוד האירופי לה יש הסכם סחר עם ישראל או ארצות הברית מדינות אשר יכולות להנפיק תעודת מקור (תעודה המעידה כי המוצר מיוצר במדינה אירופאית) באירופה נדרשת תעודת EUR-1 וייבוא מארצות הברית נדרשת הצהרת היבואן בלבד. מה שאומר שמוצרים מהמזרח נדרשים לתשלום מס "תלוי מה המוצר"
ה. עוד קושי בייבוא (אך זה תקף לגבי כלל היבוא לישראל) הצורך בתו תקן או אישור מכון התקנים לחלק מהמוצרים המיובאים, מאחר וכרגע יש רק את מכון התקנים המוכר כמעבדה מאושרת אזי הזמן, העלות היא מעבר לכל פרופורציה המעיבה על היבואנים והבולעת את כספם וזמנם. זכור לי כי התקבלה החלטה להקים מכונים אחרים אשר יהוו תחרות למכון התקנים אבל כפי שאני יודע הרפורמה הזאת עדיין לא התחילה, ובינתיים היבואנים "משלמים ומחכים" משלמים ומחכים"
קיראו עוד
מכאן אנו מגיעים לאגרות וההיטלים שאנו נדרשים לשלם בנוסף:
1. עמילות מכס
2. מכס רשימון
3. אגרת רציף
4. אגרת שידור
5. אגרת שער עולמי
6. פקודת מסירה
7. מיכון מכס
8. דמי תקשורת
9. דמי ניהול
10. פורמליות
11. LSPS
12. היטל מלחמה
13. היטל צפיפות
14. 14דמי גבייה
15. הובלה יבשתית (סביר)
אלה השמות שיבואנים צריכים לשלם עבור יבוא מוצרים לישראל, היטלים שהאזרח הרוכש את מוצריו בחו"ל לא מכיר ולא משלם.
מה זה "היטל מלחמה": מה הקשר? מה זה "אגרת שער עולמי"? מה זה "היטל צפיפות" מה זה LSPS"" "דמי גבייה"? מה זה כל ה"בליל מילים" הזה? כן, את זה נדרש יבואן לשלם כאשר הוא מוביל חלקי מכולות ודומה בייבוא במכולות.
נתקלנו בלקוחות שהחליטו לייבא, לא היו מודעים לכל עלויות הייבוא, חשבו שייבוא זה מחיר מוצר + הובלה, אולי שאלו מה אחוז המכס על מוצריהם אבל פתאום מגיע להם חשבון של עשרות היטלים מיסים ותשלומים שהם לא היו מוכנים לזה.
לסיכום
ההיגיון הבריא אומר כי מאחר וממשלת ישראל חייה בתוך עמה, והיא הרי יודעת ע"פ מחקרים וסטטיסטיקות שנערכים גם בתוך הכנסת ומחוצה לה שהייבוא מהמזרח הפך למסחר העיקרי במדינת ישראל היא לא יכולה שלא לשמור על העסקים מכל סוג, אלה שמשלמים מיסים, אלה שמעסיקים אלפי עובדים, אלה שלמעשה מחזיקים את הכלכלה בישראל ולהתעמר בה כפי שהיא עושה במיסוי העובדים השכירים.
במקום לדחוף הלוואות לעסקים, הלוואות שרק מעשירות את הבנקים והמדינה ומרסקות את העסקים כדאי שיורידו ברגולציה ובמיסים לעסקים ויאפשרו לעסקים לעבוד ואפילו לפרוח.
השינוי המטאורי שהמסחר עובר בעשורים האחרונים חייב שיזיז מדיניות והרגולציה תתאים את עצמה למצב הקיים.
מאמר זה נכתב מתוך הצעקה שאנו שומעים מלקוחותינו.
מאמר זה הוא לא גורף ויתכנו טעויות מינוריות כאלה ואחרות בפרטים
ההיטלים והאגרות שצוינו נלקחו מרשימון ייבוא של לקוח קיים במערכת
השינוי של אי צורך להמציא תעודת מקור מארצות הברית התקבלה רק בשנת 2018
לקריאת מאמרים והמלצות
