מאמר זה מכוון לחברות גדולות
אני בטוח שאני לא מחדש לכם דבר במאמרי זה כי פרסומים בתחום המאמר מתפרסמים חדשות לבקרים בעיתונות המקומית והאמירה בנושא יוצאת מהאקדמיה עצמה אשר גם היא התחילה להבין שמה שהיה פעם זה לא מה שקורה בשוק העסקים היום.
עדיין הרבה מאד חברות בישראל פועלות בחשיבה מוטעית כאשר הבסיס הניהולי שלהם מבוסס על פי פרמטרים, שיטות, ותובנות שיצאו מהאקדמיה כמו המודלים לתחום השיווק והמכירות, הרבה מאד חברות מתבססות על סטטיסטיקה של העבר, התנהגות צרכנית של העבר אבל בפועל השוק משתנה יום יום ואפילו בחציי ימים. מה שנכון להיום כבר לא נכון למחר, אך כיצד חברות גדולות שהם יותר מסורבלות מעסקים קטנים יכולות לשנות אסטרטגיה וטקטיקה כל יום. שהרי בחברות יש תהליך קבלת החלטות, יש תקציב שצריך לשנות, יש מערכת שצריך להכשיר, ובכלל ה"כבדות" בחברות גדולות הם אטיות תוך שהם מאבדות את המומנטום.
אני יכול הייתי לתאר את הבעיה בעוד הרבה דוגמאות למה חברה גדולה חייבת לפעול גם בדרך זריזה עם קבלת החלטות מהירות אך מכאן אנסה לתת את הפתרון ולא להרחיב בבעיה.
אז מה עושים?
איך פועלים בשוק דינמי ואכזרי?
איך משנים סדרי עולם בחברות גדולות שהתקשורת בין האורגנים השונים מתבצעים במייל אפילו אם המכותב יושב לידך במסדרון?
המהלך שאני בדרך כלל מוביל דומה לשיטת "המטבחון" "הקבינט" שקיים בממשלות.
במקום לקיים ישיבות ארוכות, לזמן את האנשים, כל אחד ייתן את משנתו, החלטות יועברו לסגל נמוך יותר, והזמן הולך ונאבד, מקבצים סמנכ"ל שיווק, איש מכירות, חשב או סמנכ"ל כספים כאשר תחום סמכותם הוא:
1. איש מכירות: מביא מהשטח את הקשיים שהוא נתקל בהם
2. מנהל שיווק מעלה את ההצעות או הפתרונות שהוא חושב שיענו על הקשיים של איש המכירות.
3. סמנכ"ל כספים בוחן את התקציב ובמידה ונדרשת פעולה הכרוכה בהוצאת כסף נותן את אישורו או דעתו.
4. מגיעים להחלטה ומנהל השיווק נגש אם התכנית למנכ"ל החברה לאישור.
אולי לא הזכרתי בתחילת המאמר אבל כוונתי למטבחון שיטפל רק בנושא הראקציה של השוק בו עוסק הארגון
קראו: ניהול זאת אומנות
התכנסות כזאת או נוהל זה חייב להתכנס בכל פעם שמחלקת המכירות מדליקה אור אדום ונדרשת תגובה מידית ומהירה, אני יכול לספר לכם שאני משרת גוף גדול בתחום העסקי בישראל והתוצאה המתקבלת מנוהג זה מראה תוצאות השומרות את פני הארגון מעלה מבוסס בסטטיסטיקה ומספרים.
אנחנו יודעים כי מחובתנו להמציא את עצמנו כל יום מחדש, אנו יודעים שהמתחרים שלנו רק הולכים וגדלים, אנחנו גם יודעים שהיכולות של המתחרים הקטנים שלנו הם הרבה יותר מהירות ומוזלות ממה שחברות גדולות עם תקורות גבוהות יכולות להציע. ולכן היכולת לתת מענה מידי עם שימוש בכוח המותג של החברה הגדולה יהיה כמענה לאותה בעיה שהעלה איש המכירות או מחלקת המכירות.
אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לקראת מיתון כזה או אחר, הפתיחה של המסחר בעולם הגלובלי הרס קטגוריות שלמות בארץ ובעולם וייתר הרבה מאד פעילויות יצרניות ועסקיות שוממות בארץ ובחו"ל, התעשייה וההשתלטות העולמית של המזרח אפשר לתושבי סין לדוגמה לעבוד וליצור ולהרוויח את פת לחמם אבל הותיר הרבה מובטלים בעולם ועולם עסקי חרב. את התוצאה הזאת לא היה מי שיחזה וייתן לה מענה או יעצור אותה בשלב מסוים והנה קם לו נשיא בארצות הברית בעל חוש עסקי מפותח והעלה את ה"צרה" העולמית לסדר יומו בדיוק כמו שהוא מתכונן להחזיר את התעשייה שברחה למקסיקו או למדינות עם ידיים עובדות זולות ולהחזיר את העבודה לתושבי ארצות הברית.
כאן אני לא רואה את זה קורה בגלל החשיבה על אותם טייקונים וחברות סטארטאפ ופארמה אלה שמייצאים לסין מישראל.
כ יועץ עסקי אולי קצת גלשתי אבל זה מתוך דאגה למה שמתפתח כאן בישראל שזה המקום המעניין אותנו.
החיים העסקיים חייבים להמשיך ולכן ארגונים וחברות גדולות כקטנות חייבות לעשות מעשים שישאירו אותם עם הראש צף מעל פני המים
