הכותב הוא דורון עמית מומחה בתחום הייעוץ עסקי
הכותרת אומרת לנו כי במחקר שנעשה בקרב דור המילניום נמצא כי 73% מהם היו מעדיפים לעבוד עם מוסד פיננסי (בנק) בשם גוגל, אפל, פייסבוק וזאת קריאת התיגר על המערכת הבנקאית העולמית ותחילת קריסתה של המערכת הבנקאית במתכונת הנוכחית.
למעשה ללא בנקים יציבים לא הייתה יכולה להתפתח מדינה או לפעול כמדינה ואכן בשנותיה הראשונות של המדינה היו חלק מהבנקים שייכים למדינה (לעם) יותר מאוחר המדינה החליטה לפרוט את נכסיה והבנקים הפכו לבנקים פרטיים או ציבוריים הנסחרים בבורסה בארץ ובעולם.
משכך הם פני הדברים אזרחי המדינות חייבים היו להפנים כי הבנקים הפכו להיות עסקים לכל דבר ועניין והמנוע המניע אותם זה לפעול בצורה עסקית גרידא למקסום רווחים וכמה שיותר, כמובן בפיקוח על הבנקים של בנק ישראל.
אם ארצה להשתמש במילים של סלנג הרי שאת הבנקים מניע המשפט "לעשות כמה שיותר רווח בפחות סיכון" כאשר גם את הסיכונים הבנקים מתמחרים במחירי הריבית שהם גובים מאתנו
מצד אחד הבנק חייב לפעול בגישה מסחרית אינטרסנטית לעצמו ואילו מהצד השני מונפת עליו "חרב" מטעם הרגולציה המחייבת אותו לשמור על כללים לטובת הצרכן.
הממה. בעשורים האחרונים המדינה גדלה, נהיו יותר משקי ביית, מספר העסקים והגופים העסקיים גדל, המשכנתאות נדרשו והבנק הרחיב את עסקיו וכיו"ב הגדיל את רווחיו לממדים שלא היו מביישים אף אחת ממדינות העולם מאחר ואצלנו כאן בישראל כל עסק זז כל אופניים בחצר, כל מכונית נוסעת, כל דירה או ביית, וכל הבגדים התלויים בארון שייכים לבנק הן באמצעות חשבון העובר ושב והן באמצעות המסגרות בכרטיסי האשראי והאשראי החוץ בנקאי, ובלי בושה כאנקדוטה "כל רכושנו שייך כמעט לגברת שרי אריסון"
אותו דבר בעסקים, חשבונות עו"ש, כרטיסי אשראי, ציוד, הכול ממונף מהבנק מהעסק הקטן ביותר ועד העסקים הגדולים ביותר הממונפים ע"י הבנק וע"י משקיעים בחברות הציבוריות.
ולמה אני מספר לכם את זה?
אני פוגש הרבה מאד אנשי עסקים, עסקים, בעלי חברות שלכולם טרוניות מול הבנק.
ברור לי שחלק מהטענות נובעות במערכת העסקית בין הלקוח לבנק קרי ריביות, עמלות, דמי ניהול.
אולם חלק הארי של הטענות הוא ש"הבנק לא נותן לי אשראי או לא נותן לי יותר אשראי או לא עוזר לי.
בוא נצא מנקודה בסיסית אחת: הבנק מת לתת לך כסף בדיוק כמו שאתה מת למכור את המוצרים שלך.
אבל בוא ניקח לדוגמה שסיפקת ללקוח סחורה באשראי ואתה כבר יודע שאין ביכולתך לספק ללקוח יותר סחורה באשראי, כי: אתה משלם על האשראי, כי לא מספקים ללקוח אשראי בלתי מוגבלים, כי יש סיכון במתן האשראי ללקוח (ואתה הרי לא מבטח את הלקוח או לא גובה ריבית על האשראי או מחיר המוצר שמכרתה לא מכסה קריסה של הקונה. אתה הרי תגביל את מתן האשראי ללקוח- אותו דבר הבנק, הבנק פועל לפי מדדים כלכליים של עצמו, לקיחת סיכונים מחושבים, בדיקת לקוח במערכת הבנקאית, רקורד אשראי (כנהוג בארצות הברית) ולפי זה הוא נותן את תשובתו שלו לבקשת האשראי שלך.
יותר מזה יש עסקים שכשלו במהלך השנים, שלא ניהלו את העסק נכון, שלא ידעו לתכנן את העסק נכון, שהיו עם בקשות אשראי לחריגות כל יום שני ושלישי ושמערכת התקשורת בינם לבין הבנק היה קלוקל. הבנק משקלל את כל הנתונים האלה ולכן בשעת משבר של העסק הוא לא ייענה לבקשותיו. ועל זה אנו כועסים.
קראו על יועץ עסקי מומלץ
יש דרך לעבוד עם הבנק, היום הבנק ניזון ממחשב מרכזי שמדרג את הלקוחות והוא זה שקובע להתנהלות מול הלקוח לעומת זאת יש גישה שאייתה צריך לבוא לבנק או לכל מוסד פיננסי והוא לדבר בשפתו של הבנק, לדעת איך להכין את הבנק וזה כבר מקצוענות בפני עצמה.
כל המילים שכתבתי כאן אינם מצביעים שהבנקים "מלאכים" ההפך בית המשפט באחד הדיונים שלו בסכסוכי בנקים לקוחות הצביע וקבע "בנקים חייבים להתייחס ללקוח לא רק כבן אנוש אלה כאל מלאך"
חשוב לי מאד כי תפנימו את המאמר הזה ותדעו את הדברים על מנת שתוכלו לקדם את העסק שלכם עם הבנק בצורה נכונה.
