תוכן עניינים
האם חייבים לפשוט רגל? 🤔
בשוק התחרותי של ישראל, עסקים רבים מוצאים את עצמם במאבק הישרדות יומיומי. כיועץ עסקי המלווה עסקים במשך למעלה מעשור, ראיתי מקרוב את התהליכים המובילים לפשיטת רגל. המציאות העסקית בישראל מציבה אתגרים ייחודיים שמחייבים הבנה מעמיקה וניהול מדויק. במאמר זה אסקור את הגורמים המרכזיים המובילים עסקים ישראליים לפשיטת רגל ואציע דרכים להתמודדות.
1. היעדר תכנון פיננסי מקיף לפני פתיחת עסק
רבים מהיזמים הישראלים נכנסים לעולם העסקי עם להט ואופטימיות, אך ללא תכנית עסקית מבוססת. בתהליך פתיחת עסק, חיוני לבצע ניתוח שוק מעמיק ולהכין תוכנית פיננסית מציאותית. ייעוץ כלכלי בשלבים המקדימים יכול לחסוך אכזבות רבות בהמשך.
נתוני משרד הכלכלה מראים כי כ-60% מהעסקים החדשים בישראל נסגרים בתוך השנתיים הראשונות, כאשר הסיבה המרכזית היא היעדר תכנון פיננסי נאות. עסקים שלא מבצעים תחזית תזרים מזומנים ריאלית מוצאים את עצמם במצוקה כספית כבר בחודשים הראשונים.
2. נטל רגולטורי ומיסוי כבד
המערכת הרגולטורית והמיסויית בישראל מציבה אתגרים משמעותיים בפני עסקים קטנים ובינוניים. המס על חברות, ביטוח לאומי למעסיקים, וריבוי דרישות רגולטוריות מהווים נטל כבד, במיוחד בשנים הראשונות.
כיועץ עסקי, אני רואה בעלי עסקים שמופתעים מהיקף התשלומים וההוצאות הנלוות לניהול עסק חוקי בישראל. גם כאן, ייעוץ כלכלי מוקדם וליווי מקצועי בניהול מערכת המס יכולים להיות ההבדל בין שרידות לקריסה.
3. קשיי מימון וזרימת מזומנים לא יציבה
גישה למימון היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר לעסקים בישראל. הבנקים מחמירים את תנאי האשראי, בעוד שקרנות הון סיכון ממוקדות בעיקר בסטארט-אפים טכנולוגיים. עסקים מסורתיים מתקשים לגייס הון לצמיחה ולעיתים אף לתפעול השוטף.
במסגרת תהליכי פיתוח עסקי, חיוני לפתח אסטרטגיות מימון מגוונות ולנהל את תזרים המזומנים בקפדנות. עסקים רבים קורסים לא בגלל חוסר רווחיות, אלא בשל בעיות תזרימיות זמניות שהופכות לקבועות.
4. חוסר במיומנויות ניהוליות
לרבים מהיזמים יש מומחיות בתחום המקצועי שלהם, אך חסרים כישורי ניהול עסקי. הניסיון שלי כיועץ עסקי מלמד שבעלי עסקים רבים מתקשים בניהול עובדים, תזרים מזומנים, מלאי ותהליכי עבודה.
שיפור המיומנויות הניהוליות, או לחלופין העסקת מנהלים מקצועיים, הם צעדים הכרחיים לפיתוח עסקי בר-קיימא. ללא יכולות ניהוליות מתאימות, גם עסקים בעלי פוטנציאל גבוה עלולים לקרוס.
5. תחרות מוגברת וגלובליזציה
השוק הישראלי קטן יחסית ומאופיין ברמת תחרות גבוהה. בנוסף, הגלובליזציה והמסחר המקוון מאפשרים לצרכנים ישראלים לרכוש מוצרים ושירותים מחו"ל, לעיתים במחירים נמוכים יותר.
עסקים שלא מתאימים את האסטרטגיה שלהם לסביבה התחרותית המשתנה מוצאים את עצמם נאבקים על הישרדות. ייעוץ כלכלי ואסטרטגי נכון יכול לסייע בזיהוי נישות וערוצי הפצה חדשים.
6. מצבי חירום וזעזועים כלכליים
הכלכלה הישראלית חשופה למצבי חירום ביטחוניים ולזעזועים גלובליים. משברים כמו מגפת הקורונה או מבצעים צבאיים יוצרים אי-ודאות ופוגעים בפעילות העסקית. עסקים ללא כריות ביטחון פיננסיות מספקות עלולים לקרוס בתקופות אלו.
7. היעדר חדשנות והסתגלות
בעולם עסקי דינמי, היכולת להסתגל לשינויים ולאמץ חדשנות היא קריטית להישרדות. עסקים ישראלים רבים נצמדים למודלים מיושנים ומתקשים להתאים את עצמם לצרכי השוק המשתנים.
כחלק מתהליכי פיתוח עסקי, יש לבצע מעקב שוטף אחר מגמות שוק ולהיות נכונים לביצוע שינויים במודל העסקי. גמישות עסקית היא מרכיב חיוני בהישרדות לטווח ארוך.
אם הלכתי להליך של פושט רגל איך אשלם?
כאשר חייב נכנס להליך של פשיטת רגל ימונה לו מנהל מיוחד אשר כל תפקידו הוא לבדוק ולפשפש בכל חייו של החייב טרם פשיטת הרגל, חסכונות, הברחת כספים למשפחה, רישום דירות ע"ש ילדים, ירושות המגיעות לחייב בתוקף צוואה, ועוד כמה מקומות אשר שם אותי ייתכן כי מגיע לחייב כסף והוא אפילו לא יודע מזה.
ע"פ כל הממצאים שמגלה המנהל המיוחד הוא למעשה חודר לכל הכספים הגלויים והבלתי גלויים שיש לחייב ובבוא העת טרם ההכרזה על קבלת הפטר (פוטר אותו מחובותיו) הוא מביע את דעתו בפני בית המשפט ושם ייקבע איך ייצא החייב מהליך פשיטת רגל. נכון שאדם איבד את פרנסתו והוא מוכר כאחד שאיבד את כושר עבודתו, או נכה או נתמך המלל בית המשפט בהחלט מתחשב בכל הפרמטרים המוזכרים ובנסיבותיו של הפושט ולכן עדיף לחשוף בפני המנהל המיוחד את כל אשר לו על מנת שיזכה במשפט צדק..
בית המשפט יפסוק בהתאם למצבו של החייב ויותר מזה יבדוק מדוע הגיע החייב להליך פשיטת רגל. לדוגמה בית המשפט לא רואה בעיין יפה עם חייב הגיע לפשיטה עקב הימורים, או התנהלות לא אחראית שהביאה אותו לפשיטה. או אי עמידה בתנאים של טרם הפשיטה (דוחות כל חודשים אי תשלום הקנס שנקבע עד ההכרזה וכו"ד.)
ואז מה קורה לאחר שהחייב קיבל הפטר?
למחוקק הייתה כוונה טובה לרפורמות שקבע, על מנת להביא את החייב למצב של השתכרות מחודשת ותיקון מהלך חייב על מנת שלא יזדקק לתמיכה ממוסדות הממשלה,
אבל את השוק העסקי, הבנקאי, המימוני וכל השאר זה לא מעניין! הם מסתכלים על מי שקיבל את ההפטר פושע וגנב ומפחדים להתקרב אליו, ולא משנה מה הייתה סיבת פשיטת הרגל, ולא משנה האקלים העסקי שהביא אותו לפשיטת רגל מבחינתם הוא פסול, ומצב זה רק מדרדר את מצבו של מקבל ההפטר אשר לעולם לא יוכל לחזור לעשייה כפי שהיה טרם פשיטת הרגל.
לסיכום והמלצות:
- נסו לא להגיע לפשיטת רגל
- נסו להגיע קודם כל להסכמה עם בעלי החוב
- כמובן אם המצב מאפשר לכם זאת שהרי עוד תמשיכו לעבוד.
- המחוקק רצה שתוקף הפשיטה יהיה הליך קצר אבל זה כלפי מערכת המשפט לא כלפי הציבור ומוסדותיו הפיננסיים.
- כאן לא תקבלו תרופה כפי שקיבלתם מהמדינה ולכן המלצתי היו שקופים כמה שיותר עם המנהלים המיוחדים שהוקצו לכם
- על תבנו על הליך של פשיטת רגל ומחיקת חובות כנוהל. התייעצו עם ייעוץ עסקי רגע לפני שהולכים לעו"ד
בהצלחה מכל הלב, זה לא פשוט.
