מערכת נתוני אשראי
בסביבה כלכלית מתוקנת וללא כל האלמנטים אשר אנו מכירים היום בעולם העסקי סביבנו, מערכת נתוני אשראי שהשיק בנק ישראל בימים האחרונים (מרץ 2019) יכול להיות שהבשורה על הרחבת נותני האשראי למגזר העסקי והפרטי הייתה בשורה חיובית לכל אלה המבקשים אשראי.
אז למה זאת לא בשורה!
אנו יודעים בדיוק מה הסיבה של העסקים המבקשים אשראי בעשור האחרון, אנו מכירים את הסביבה העסקית אשר עוטפת אותנו וגורמת לנו לצרוך אשראי: ריבוי, תחרות, סין, המזרח הרחוק, השמיים הפתוחים, הטכנולוגיה, אתרי הקניות והשירותים באינטרנט, מיקור החוץ, החלפת מכירות בהלוואות ואין צורך להכביד ולהעמיס מדוע עסקים בישראל נזקקים לאשראי והלוואות השכם והערב.
בנוסף, אנו גם יודעים כי פתיחת מקור המידע הזה של מרכז נתוני האשראי יהיה טוב רק לכאלה אשר לקחו הלוואות בעבר, שילמו את ההלוואות בדרך סדירה, כתנאי למתן הלוואות בריבית הדומה לריביות של נותני האשראי הקיימים היום בשוק ההלוואות הבנקאיות והחוץ בנקאיות.
לעומתם אנו יודעים כי יש בישראל למעלה מיליון איש ואישה מסורבי אשראי ועוד אלפי עסקים, חברות, וגם משקי ביית אשר לא עמדו בהחזר הלוואות, או לא כיסו התחייבויות, או חזרו להם שיקים, או חזרו להם חיובים של חברות כרטיסי האשראי אשר להם כתוצאה מפרסום מאגר זה לא יוכלו לקבל הלוואות מכל אותם גופים קיימים וכאלה שיצוצו בעקבות המאגר. הווה אומר ביצירת המאגר הזה מי שהיה בסדר מבחינה אשראי ימשיך ויקבל אשראי ומי שהיה לו נקודה או מספר נקודות אדומות "לא יקבל הלוואה או אשראי" או שיקבל כאשר בהלוואה שיבקש יוטמע אשראי בריבית גבוה כביכול שתכסה גם את הסיכון שלוקח נותן ההלוואה. מה שיהפוך הלוואה ללא כדאית כלל ועיקר.
מה זה "חוק מאגר אשראי"?
המאגר יסייע להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, ירחיב את הנגישות לאשראי, יאפשר הרחבת המידע העומד לרשות נותני האשראי בבואם להעריך את רמת סיכון האשראי של הלקוח,
למעשה המטרה של חוק נתוני אשראי החדש, זה לפתוח לתחרות את נושא מידע האשראי על כל אדם או עסק (בדיוק כפי שקיים בבנקים) אבל על מנת ליצור תחרות לבנקים ולאפשר לחברות אחרות להשתמש במידע שיש לבנקים
קראו עוד
איך לא מאבדים לקוחות
בחזרה למציאות הישראלית בנושא הלוואות
אנו יודעים כי הלוואות שנלקחות למחזור הלוואות, לכיסוי תזרים המזומנים, לתשלום משכורות לעובדים, להחלפת מכירות בהלוואות אלה הם הלוואות שצריכות להדליק מנורה צהובה אצל עסקים או חברות ומכאן עדיף שיפנו ליועץ עסקי לפני שהעסק או החברה שלהם יורדת לטמיון.
הלוואות שנלקחות לצורך פיתוח העסק, הווה אומר שכתוצאה מלקיחת ההלוואה לה אנו קוראים "מינוף" העסק/החברה מפתחים קו הכנסה נוסף אשר הכנסה זאת היא גם מקור החזר ההלוואה אזי מדובר על הלוואה בריאה ונכונה לעסק. (כמובן כאשר העסק בפעילותו הרגילה מרוויח חשבונאית וגם תזרימי)
לפי זה אנו מבינים ששוק מקבלי ההלוואות הולך ומצטמצם וימוקד ע"י אותם גופים פיננסים קיימים וחדשים ועל לקוחות "פרווה" כאלה שלא צרכו הלוואות מימיהם או לקחו הלוואות והחזירו אותם בזמנם ולאט לאט גם את הלקוחות האלה יהפכו למסורבים במערכת הבנקאית.
מי לא נחשף לשיווק הגרילה שמהלך עלינו מטעם נותני אשראי חיצוניים, בנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, עיתונים, חברות כרטיסי האשראי (לפנק, ולפנק, ולפנק) הלוואות חברתיות ועוד ועוד שלא בוחלים בשום שיטה על מנת לדחוף לנו הלוואות, פרסום, רדיו, טלוויזיה, רשתות חברתיות, עיתונות, הודעות וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק ואיזה פלטפורמה לא? ועכשיו עם פתיחת חוק מאגר נתוני אשראי ה"עליהום" עלינו יהיה הרבה יותר מסיבי. מסיבי על אנשים או עסקים שבכלל לא צריכים הלוואות, אבל הכוח השיווקי של נותני האשראי יעשה כל מניפולציה על מנת שניקח הלוואה.
לסיכום
שימו לב "בעלי עסקים" או "משקי הבית" כאשר אתם באים היום לבנק לבקש הגדלת מסגרת לתקופת מה (כי אתם לא צריכים הלוואה) הבנק לא מאשר מסגרת אלה נותן לכם הלוואה, שהרי הלוואה הוא המוצר המועדף לבנקים למכור (סכום קצוב=ריבית קבועה=הכנסה קבוע) וזה רק ללקוחות שעדיין יכולים לנצל מסגרת או הלוואה לפי הפרמטרים של הבנק, כך זה במימון החוץ בנקאי. מכירה של הלוואות בריבית קבועה/משתנה אבל בטוחה מבחינת נותן ההלוואה.
מבחינת הראות שלי כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי הלוואות טובות למינוף עסק (כאשר יש באמתחתו תכנית עסקית מסודרת ומגובה ולא תכנית עסקית לבנק) למינוף של עסק קיים, כאשר העסק עדיין נמצא בנקודה שהוא מרוויח חשבונאית וגם מכסה את ההוצאות התזרימיות שלו. פעם שסף כניסה לעסק היה יותר קל ולא צרך ישר מימון אזי יכולנו להתנהל ולקחת סיכון מבלי להיעזר בהלוואות של הבנק אלה סמכנו על הכנסה כבר ממכירה. היום זה לא כך, עסקים חדשים חייבים לתכנן את הכניסה לעסק שלהם מבחינה פיננסית ולא לסמוך על העתיד או ההכנסה העתידית שתממן להם את הכניסה לעסק!
לקריאת המלצות נוספות
