האם כל הנפילות העסקיות הם תוצאה של רמאות, עבודה בעיניים של בעלי העסקים, הרצון לעשות קופה על הלקוח, לא, ממש לא.
מספיק שעסק קטן משווק מוצר ברווח לא גדול כתוצאה מהתחרות ה"מטורפת" ללקוח, ולקוח זה גם כן "נתקע" עם העסק שלו כי מחר לא בשום שכל, נתן מחיר שלא משקף לא את ההוצאה הגולמית שלו ולא את ההוצאות התפעוליות שלו וגם לא את הוצאות התזרימיות שלו (כיסוי חובות והתחייבויות) ואז הוא כבר לא משלם לעסק הראשון (זה שהוא רכש ממנו) ומכאן מתחילה ההתדרדרות שמביאה את העסקים ל"חדלות פירעון" ולפשיטת רגל.
יש המון סיבות מדוע עסקים נופלים, מדוע עסקים מחוללים שיקים, מדוע עסקים מקבלים נקודות אדומות בחברות לבדיקת אשראי ללקוחות כמו BDI חברות אשר חורצות גורלות וזורקות ממצבת עסקים פעילים אנשים ועסקים החוצה. עסקים שכבר לא יכולים לפעול כי אותה נקודה אדומה מלווה אותם מהיום ועד הודעה חדשה בעולם העסקי, נקודה אדומה שמונעת מהם להתקדם, אפילו אם ירצו לפתוח עסק חדש, הקושי שהעסק הקודם גרם להם לא יאפשר להם להיעזר במימון של אחד מנותני המימון בישראל בנקים, חברות כרטיסי אשראי, שוק אשראי חוץ בנקאי, ויביא להם את האלטרנטיבה הגרועה ביותר שהיא להיעזר ב"שוק אפור" שממנו, מהריביות שלו, ומהאנשים המנהלים אותו לא יוצא טוב.
בואו ננסה לנתח את השוק!
הבנקים: כיום הבנקים עובדים לפי קריטריונים אשר מכתיב להם מי שמזין את המחשב המרכזי, המחשב הוא חורץ גורלות, הוא מכתיב לטוב או לשלילה, הוא עוקב אחרי התנהלות הלקוח (כאילו שהלקוח עושה בכוונה לבנקים) הבנקים שמרוויחים הון עתק של כסף לא מתחשבים בכלל מלקוחות למרות שהם מחשבים את הסיכון של אותו לקוח בריבית שהם גובים ממנו, אבל בכל זאת לא הם שעומדים מאחורי הלקוחות שלהם בזמן "צרה" "צורך באשראי רגעי" וזאת בגלל המדיניות המוכתבת להם בנושא התייחסות ללקוח, שהרי בנק מסחרי המטרה שלו להלוות כסף, למכור כסף, ולנסות להבטיח את החזרתו של העסק.
היום בעידן הרגולציה הקשה שמפעילה המדינה, הבנקים הפכו לפקידי ממשלה, למרות שהם רוצים להלוות, עדיין הסיכון שלהם הוא לא גבוה, ושיטת העבודה שלהם זה:
1. לעמוד מול מסגרת האשראי ולהילחם עם הלקוח במידה והוא חורג ממנה.
2. לסגור את הלקוח בכל מקום אפשרי על מנת שלא יוכל לקבל אשראי שדרוש לו מפעם לפעם אם זה בהעמדת מסגרות זמניות בהפרש הימים של תשלום ספקים ותקבול מלקוחות, אם זה בנקודה האדומה שמופיע בבנק לאחר עמידה של תקופה בת חודשיים בחריגה קבועה,
3. אם זה היד המהירה על ההדק בהפחדה של הבנק: אחזיר לך שיקים, לא אכבד את חיוב כרטיס האשראי שלך, לא אשלם את המשכורות של עובדיך, וחוזר חלילה.
4. וכאשר הם עושים זאת, כי הרגולציה לא מאפשרת להם להיות גמיש עם הלקוח הם מוסיפים עוד לקוחות בעסקים ובמשקי הבית לאותו חוג של לקוחות המסורבים לאשראי שמספרם כבר עבר את המיליון איש.
קראו עוד
אין מסקנות אלה גורפות, לא מדובר על מדיניות זדונית, הבנקים הם עסק לכל דבר, עסק שאמור להרוויח ולא להפסיד, עסק לגיטימי, ולכן הפרדוקס בן הרגולציה למדיניות הבנקים היא שונה, המדינה אשר יודעת, מכירה, מזהה את הקושי במסחר, את הבעיות הפוקדות היום עסקים, עסקים קטנים אשר מעסיקים למעלה מ-60% מכוח העבודה במשק, מהווים 52% מהתוצר הלאומי, והם 99% מהעסקים במשק הישראלי הם הסובלים העקרים מההתנהלות של הרגולציה המשפיע על הבנקים ולא כמו ההתנהלות הקודמת של הרגולציה שאפשרה ללווים יחידיים ליצור חובות של מיליארדי שקלים במערכת הבנקאית שאותה משלמים כל אחד מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים מכיסם.
לא ירחק היום!
שהבנקים בישראל יישארו ללא לקוחות למכור להם אשראי, שהרי כבר היום יש 1 מיליון איש מסורבי אשראי, תוסיפו את בני הבית של אותם מסורבי אשראי ואז תמצאו שהמערכת הבנקאית המסורתית והחוץ בנקאית לא יהיה לה למי למכור כסף וכפי שהם נוהגים לעשות הם פונים לאנשים שהחשבונות שלהם בגדר הסביר בבנק ומציעים להם הלוואות שהלקוחות כלל לא צריכות ומתוקף ההעמסות הלוואות נוספות עליהם שהרי גם הם יקרסו ויתווספו אל מסורבי האשראי
מה הפתרונות של הרגולציה למצב זה?
1. יצירת מרכז מיידע פיננסי על לקוחות (הווה אומר אם היום רק בנק אחד ידע על התנהלות הלקוח .היום כל נותני האשראי במשק כולל אלה המשלמים את חובם בהוצל"פ יאוגדו במאגר אחד אשר הלקוח יאפשר למוסד אליו הוא פונה לקבל הלוואה לתת את המידע לגוף המממן (ובנינו מי שהיה מסורב אשראי, או אם תיק פתוח בהוצל"פ, או כזה שעמד בחריגה לא בגלל שרצה אלה בגלל שכך מתנהג היום המשק העסקי) יחלום לקבל הלוואה, מימון, מגוף פיננסי אולי מלבד השוק האפור.
חשבנו כי הבשורה שהביאה תכנית שר האוצר "נטו עסקים" אולי תשפר את הכאב הזה ומה מצאנו במקום ניתוח עמוק, משיכת משחה על הפצע הגדול בדמות.
1. העלאת התקרה של עסק פטור ממחזור של 100 אלף ₪ למחזור של 150 אלף ₪ בשנה.
2. פחת מואץ לרכישה של ציוד למפעל/לעסק/לבית המלאכה הקטן (במקום שיקזזו את רכישת הציוד ב-5 שנים להוצאה אזי עכשיו יקטינו את הקיזוז "אולי" ל-3 שנים.
3. רישוי עסקים עם פחות בירוקרטיה.
4. העדפה במכרזים לעסקים קטנים.
5. תשלום דמי אבטלה גם לעצמאים.
ולזה הם קוראים תיקון אפליה רבת שנים בין עובדים שכירים לעצמאים.
יכולתי לכתוב כאן גיליון שלם עד כמה האפליה הזאת גדולה היום גם אחרי התיקונים המינוריים בתכנית "נטו לעסקים" אם היא בכלל תיושם שהרי הממשלה הנוכחית עומדת על קואליציה של קרעי תרנגולת ומי יודע אם תכנית זאת תצא לפועל, לא שלפי דעתי היא הפתרון לעסקים הקטנים.
אם לא תהיה במדינת ישראל תיקון והתייחסות רצינית לעסקים הקטנים והבינוניים כפי שקיימת במדינות סקנדינביה אירופה, עסקים ימשיכו ליפול כמו מגדל קלפים, והגרוע מכול הוא שעסק הרוצה חיים, להתפרנס, ולהרוויח חייב יהיה לעשות צעדים עצמאיים ליעילות וניהול העסק שלו בגישה אמפירית שונה והמנווטת ע"י יועצים עסקיים או חברות ניהול.
לקריאת המלצות נוספות
