ניהול זאת אומנות.
כיועץ עסקי וכמי שניהל מערכות עסקיות גדולות במהלך שנים רבות של ניהול בחייו העסקיים ו כיועץ ומלווה עסקי לחברות, טענתי היא כי ניהול עסקי שייך יותר לעולם האומנות ולא לאקדמיה למנהל עסקים או כלכלה..
מהניסיון הרב שהצטבר אצלי בעולם העסקים במשך עשרות בשנים בה ידעתי כבעלים נסיקות, ומורדות, התמודדויות, קשיים, הצלחות, כישלונות, ניהול משברים, יציאה ממשברים, מיתוג, הובלת עובדים, מנהיגות, והצלחה, ו כיועץ ומלווה עסקי היכולות להטמיע את ניסיוני הרב שצברתי למען קיצורי הדרך של לקוחותיי ליציאה ממשברים, הצלחה ושגשוג, אני מחבק חיבוק רב את מסקנותיהם של פרופ' אהרון צינר, דיקן ביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ו- פרופ' גדי רביד, בתוצאות המחקר שערכו בקרב מנהלים בכירים בעבר ובהווה של חברות מצליחות בישראל הקובע כי "עקרונות הניהול הנלמדים בבתי הספק למינהל עסקים, לא מקנים לבוגרים כלים שיעזרו להם להצליח" .
לדעתי, הטריבונה האמיתית של עולם העסקים מתנהל ב"שוק המרכזי" הלוא הוא השטח העסקי בתוך האקלים הכלכלי והעסקי הקיים בעשור האחרון בעולם העסקים בארץ ובעולם. למעשה, בכדי לנהל נכון חברה ולקחת אותה להישגים או להוציא אותה ממשברים, תחום האומנות, היצירתיות והניסיון נכנסת לפעולה ולא תורת המספרים היבשה או ניהול ע"פ מודלים סדורים מראש.
אין עוררין כי ממסקנות מחקר זה עולה המסקנה " כי אם עסקים וחברות היו מיישמים פחות את ערכי הלימוד היו עסקים רבים נופלים פחות מאשר במציאות"
מרבית בעלי החברות או העסקים "לא מנהלים מבחינה עסקית את עסקם" ועוסקים רוב היום בתפעול, אלה המנהלים אשר עוסקים בניהול מתנהלים על פי רוב לפי יסודות האקדמיה ולא ע"פ דרך הפיתול ואומנות היצירה שעסקים או חברות צריכות להתנהל על פיו.
ברור שיהיו אלה שיתקפו את מסקנות כותבי המחקר וזאת על מנת להגן על תוארם, אך כשועל קרבות בשוק העסקי במשך שנים רבות אני לא יכול שלא להסכים עם מסקנות אלה כפי שנכתבו.
לא כול מנהלי העסקים והחברות באו מהאקדמיה וכאן קל וחומר שעסקים אלה יצרכו את השירות של יועץ עסקי מלווה להצלחתם העסקית
עסקים זה יצירתיות, ויצירתיות בהחלט קשורה לאומנות, לפיכך המסקנה כי תרומתו של יועץ ומלווה עסקי מקצועי בארגון היא מחויבת המציאות.
אין כאן בכדי לסתור את תפקיד האקדמיה, יש כאן בכדי לשנות תפישות עולם.
