צר לי שאני נאלץ לכתוב על נושא זה, אך נושא זה הולך ונהייה נושא כאוב ביותר על מעסיקים ובעיקר מעסיקים בעסקים קטנים ובינוניים.
והנושא הוא: התנאים הסוציאליים המוקנים לנשים בעיקר.
מצד אחד אנו רואים התגברות של העסקת נשים בעמדות מפתח בכירות, אם נסתכל על שני העשורים האחרונים הרי שרק בבנק הגדול במדינה עמדה בראש הבנק אישה, גם בפוליטיקה העכשוית עומדות 3 מועמדות ראויות בראש הרשימה, נחצה דרך בית המשפט בה מועסקות נשים כשופטות ואף יותר מזה, ונלך לאורך כול תחום מחיינו נראה יותר ויותר נשים בתפקידים כאלה ואחרים.
לעומת זאת החוקים הסוציאליים המפלים בין נשים לגברים הולך ומתהפך לטובת הנשים כמובן, שהרי בשנת 1954 חוקק עבודת נשים שעודכן מאז עשרות פעמים לטובת תנאי העסקתם של נשים. יותר מזה שהחוק אינו מאפשר לפטר אישה בהריון, ואף הגדילו לעשות הממשלות הקודמות והעמיקו את רווחתם של הנשים בתחום חופשת הלידה.
חוק נוסף שחוקק בכנסת לטובת הנשים הוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה שחוקק בשנת 1988 והוא מקבע יותר את זכותם הלגיטימית של הנשים במגזרי העבודה השונים.
בכלל לא ברור לי מדוע צריכים להיות חוקים נפרדים לנשים ולגברים אבל כנראה החוק שחוקק בשנת 1988 בא כתוצאה מעוולות מאז קום המדינה הצעירה.
למעשה, מה שקורה שכול החוקים הייעודיים האלה מקשים בצורה דרסטית על המעסיקים במדינת ישראל אשר כבולים בחוקים לא רציונליים ולא עסקיים בטח לא כאשר הכלכלה השולטת היא השיטה הקפיטליסטית ולא הסוציאלית כפי שמתאימה לחוקי העבודה הייעודיים לנשים.
ניקח רק את נושא תקופת ההיריון אשר מעסיק מחויב שלא לפטר עובד (גם אם הוא לא צריך אותו) וזה בגלל החוקים הנוקשים של אי יכולת לפטר עובדת בהריון והחובה לקבל את העובד חזרה לעבודה ל-45 יום ואם המעביד רוצה לפטר אותה הוא צריך לתת לה עוד 30 יום. זאת ועוד עם העובדת החליטה להאריך את חופשת הלידה הרי שחלים עליו אותם החוקים רק בנזק נוסף שתקופת תשלום הפיצויים גודלת בהתאם.
אומנם, המחוקק נתן פרצה בחוק לאפשרות לפטר עובדת בזמן הריונה בסיבה סבירה ומעבר לכול ספק סביר אבל המחוקק נוהג במעסיקים המבקשים בקשות מהסוג הזה כעבריינים שרק רוצים לחסוך כספים על גבי העובדות.
לא יתכן כי במדינה שהקפיטליזם שולט בכלכלה יאנסו מעסיקים להוציא הון עתק על עובדת שלמעשה החליטה שהריון זה מחלה וכך התנהגותה והתנהלותה בעבודה. נכון שהדברים נכתבים לא בהכללה, אך יש רוב לא קטן של נשים שמנצלות חוקים מנדטוריים אלה לתועלתם. וכיועץ עסקי המלווה חברות ועסקים רבים נתקלים במקרים רבים. המקרה הגרוע ביותר הוא שעובדת נכנסת להריון, חוזרת לעבודה ובתקופת 45 הימים היא נכנסת שוב להריון וחוזר חלילה.
בסקר שערך משרד מסחר והתעשייה 92.6 אחוז ענו כי הם פוחדים שהם יפוטרו מהעבודה עם המעביד ידע שהם בהריון. האם לא מספיק בסקר זה בכדי להצביע כי החוקים האלה חייבים להתבטל ומיד. בכדי שהנשים לא תפחדנה כדברי הסקר להתהדר בהריונם. שהרי על מה יוצא הקצף של המעסיקים? על חוסר הצדק המשווע שבהענקת חוק זה למגזר אחד של עובדים, במקרה הנ"ל העובדות. ועל אונס המעביד להעסיק עובד שהוא לא צריך ואינו תורם למקום עבודתו.
יואיל הרגולטור לטובת הנשים והמעסיקים גם יחד לרכך את החוק המגן על הנשים שלא בצדק שוויוני כפי שהחוק קבע. שהרי שוויון אין כאן, ומי שחוקק את החוק שיאפשר לבן הזוג להיות בחופשה לא הבין כנראה שתינוק מקומו כדרך הטבע להיות בחיכי אמו ולינוק משדיה.
עולם העסקים דורש התייעלות, נכון שהתייעלות לא יכולה לדרוך ולרמוס חוקים סוציאליים בסיסיים, אך נושא פיטורי עובדת תוך כדי הריונה אין בו משום גרימת עוולה כלפי העובדת שהרי היא תקבל את הפיצויים המגיעים לה ובנוסף תקבל את כול ההטבות מהמוסד לביטוח לאומי.
מאחר והסובלים הגדולים מהחוקים האלה הם המעסיקים הקטנים והבינוניים, לא נראה לי כי המצב ישתנה אך אם הבעיה תגלוש לגופים הגדולים בעלי ההשפעה בטוחני כי הלוביסטים יגרמו להעביר חלק מחוקים אלה מהעולם או יתקנו אותם בהתאם.
אם דורשים ורוצים שוויון וזה נכון, אז שוויון בכול…..
דורון עמית
