מחשבה חדשה על הצלחה ארגונית
אני מבקש להקנות לכם היום פרספקטיבה שונה על הצלחת הארגון שלכם. הרבה מדברים על אסטרטגיות, תהליכים ומודלים עסקיים, אך החוכמה האמיתית נמצאת בהתבוננות בחוקי הטבע הפשוטים שסביבנו.
כמנהלים וכבעלי עסקים, אנחנו נוטים לחפש פתרונות מורכבים לאתגרים שלנו – סמינרים יקרים, יועצים חיצוניים, או טכנולוגיות חדשניות. אך לעתים קרובות, הפתרון האמיתי נמצא ממש מתחת לאפנו – בקשר העמוק והבסיסי שאנחנו יוצרים עם האנשים המניעים את העסק שלנו מדי יום.
מעגל הנתינה והקבלה
אחד מחוקי הטבע הבסיסיים ביותר הוא מעגל הנתינה והקבלה – "אתה קוצר את מה שאתה זורע". חשבו על כך לרגע:
כאשר חקלאי משקיע בעיבוד אדמתו, מטפח אותה במסירות ומעניק לה את התנאים האופטימליים, היא מחזירה לו ביבול עשיר. הוא לא יכול לצפות ליבול משובח אם הזניח את האדמה או התעלם מצרכיה הבסיסיים.
החקלאי המנוסה יודע שהשקעה באדמה אינה הוצאה – היא השקעה אסטרטגית שתוצאותיה יבואו לידי ביטוי בעתיד. הוא יודע שלעולם לא יוכל "לרמות" את הטבע – אם לא יעניק לאדמה מה שהיא צריכה, היא פשוט לא תצמיח את מה שהוא מצפה.
בדיוק כך פועל ארגון מצליח.
העובד במרכז ההצלחה
העובדים שלכם הם האדמה הפורייה של העסק. הם אלה שנושאים את פירות החזון שלכם, ובכוחם להפוך חלום לתוצאות מוחשיות. כאשר אתם מטפחים את העובדים שלכם:
- מעניקים להם הכשרה וכלים מקצועיים המתאימים לצמיחה אישית
- מקשיבים לצרכיהם ופועלים באופן אקטיבי למלא אותם
- מכירים בהישגיהם באופן פומבי ואישי
- יוצרים סביבה מעצימה ותומכת שמאפשרת טעויות כחלק מתהליך הלמידה
- מתייחסים אליהם כאל שותפים לדרך ולא כאל משאב שניתן להחליף
אתם זורעים זרעים שיניבו פירות מתוקים של מחויבות, יצירתיות ותוצאות עסקיות מרשימות.
המספרים אינם משקרים: מחקרים מראים שעובדים מחוברים רגשית למקום עבודתם מגדילים את הרווחיות ב-21%, מגבירים את הפרודוקטיביות ב-17% ומפחיתים את התחלופה בארגון בשיעור משמעותי של עד 59%. אלו אינם נתונים תיאורטיים — זוהי מציאות מוכחת בעולם העסקי.
היחס לעובד כמודל להצלחה
כמנהלים וכבעלי עסקים, עלינו לשאול את עצמנו: איך אנחנו מטפחים את "האדמה" שלנו? האם אנחנו משקיעים רק במינימום ההכרחי, או שאנחנו באמת מחויבים להפיק את המיטב מכל עובד בארגון?
התשובה לשאלה הזו היא שתקבע את ההבדל בין ארגון שורד לארגון משגשג.
כשאני נכנס לארגונים כיועץ, אחד הדברים הראשונים שאני בוחן הוא התרבות הארגונית ביחס לעובדים. אני שואל שאלות כמו:
- האם מנהלים מכירים את השאיפות והמטרות האישיות של עובדיהם?
- האם יש מערכת פורמלית ובלתי פורמלית להכרה בהישגים?
- האם הארגון מקדיש משאבים לפיתוח אישי ומקצועי של העובדים?
- כיצד מתייחסים לכישלון ולטעויות בארגון?
- האם קיימים ערוצי תקשורת פתוחים בין ההנהלה לעובדים?
התשובות לשאלות אלו חושפות את ה-DNA הארגוני האמיתי, הרבה מעבר למה שכתוב בחזון או בערכים המוצהרים של החברה. הן מראות האם הארגון באמת מאמין ביחס לעובדים כמנוע צמיחה, או רק מצהיר על כך.
הבומרנג העסקי
אני קורא לזה "עקרון הבומרנג העסקי" – כל מה שאתם משקיעים בעובדים שלכם חוזר אליכם, לרוב מועצם פי כמה. זו לא רק תיאוריה, זו מציאות מוכחת:
- עובדים שמרגישים מוערכים מגבירים פרודוקטיביות
- צוותים שזוכים לאמון מפתחים יוזמה וחדשנות
- אנשים שמתייחסים אליהם כאל אח"מים מעניקים יחס דומה ללקוחות
הבומרנג העסקי פועל גם בכיוון ההפוך. כשארגונים מתייחסים לעובדים כאל "משאב מתכלה" שניתן להחליף בקלות, התוצאה היא מחויבות נמוכה, תחלופת עובדים גבוהה, ומוטיבציה ירודה. העלויות הנסתרות של גישה כזו עצומות – גיוס והכשרה של עובדים חדשים, אובדן ידע ארגוני, פגיעה במורל הצוות הנותר, ובסופו של דבר – ירידה באיכות השירות או המוצר שמקבלים הלקוחות.
ראיתי לא פעם חברות שהשקיעו מיליונים במסעות פרסום ובמומחי שיווק, אך שכחו את האמת הפשוטה – שהשגרירים הטובים ביותר של המותג שלהם הם העובדים עצמם. כאשר עובד מרגיש מוערך, הוא מדבר על מקום העבודה שלו בגאווה, ממליץ עליו לחברים, ומתייחס ללקוחות כאילו העסק שלך הוא העסק שלו – כי במובן מסוים, זה באמת כך.
חיים בפסגות העסקיות
חיים "באוויר פסגות" עסקיים אינם מקריים – הם תוצאה ישירה של הצמדות לחוקי הטבע האלה. כשאתם מוסיפים ערך אמיתי לעובדים, ללקוחות ולכל הסובבים אתכם, אתם יוצרים אקוסיסטם עסקי בריא שצומח ומשגשג.
כמנהלים, המשימה שלכם אינה רק להשיג תוצאות עסקיות – אלא ליצור את התנאים שבהם התוצאות האלה מתאפשרות באופן טבעי.
בעבודתי עם מאות ארגונים, זיהיתי דפוס מעניין: החברות המובילות בתחומן אינן רק אלה שיש להן את האסטרטגיה העסקית החדה ביותר או את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר – אלא אלה שהצליחו ליצור סביבה המאפשרת לאנשים להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם.
דוגמה מוחשית: עבדתי עם חברת הייטק בינונית שהתקשתה לשמר את העובדים הטובים ביותר שלה. למרות שכר תחרותי, העובדים המוכשרים נטו לעזוב אחרי כשנתיים. לאחר בחינה מעמיקה, גילינו שהבעיה לא הייתה בשכר או בתנאים – אלא בתחושת המשמעות והערך. יצרנו תוכנית שכללה:
- מסלולי התפתחות אישיים לכל עובד
- זמן מוקדש לפרויקטים אישיים בתחום העניין של העובד (20% מהזמן)
- מנטורינג על ידי בכירים בחברה
- הכרה פומבית בהישגים והתרומה לארגון
התוצאה? תוך שנה, שיעור העזיבה ירד ב-68%, הפרודוקטיביות עלתה, והחברה החלה למשוך כישרונות מובילים מהשוק. החברה עלתה על מסלול צמיחה מואץ, והיום היא מובילה בתחומה – לא רק בזכות המוצר שלה, אלא בזכות האנשים שעומדים מאחוריו.
לסיכום: חוק הנתינה והקבלה
אני מזמין אתכם להסתכל על הצלחת העסק שלכם דרך הפריזמה הזו:
- השקיעו בעובדים שלכם כפי שהייתם משקיעים בנכס היקר ביותר שלכם – כי הם אכן כאלה
- התייחסו לכל אדם בארגון שלכם – מהבכירים ועד לדרגים הזוטרים – כאל גורם מכריע בהצלחתכם
- צרו תרבות של הוקרה, אכפתיות והעצמה
- שקפו באופן קבוע את ההצלחות ואת התרומה של כל עובד לתוצאות העסקיות
- הטמיעו מדיניות "דלת פתוחה" אמיתית – לא רק בהצהרה אלא במעשים
אחת הדרכים הפשוטות להתחיל ביישום הגישה הזו היא באמצעות תרגיל פשוט: הקדישו בכל שבוע 30 דקות לשיחה אישית עם עובד אחר בארגון. לא שיחה על משימות או יעדים, אלא שיחה על החזון שלהם, על האתגרים שלהם, על רעיונות לשיפור. האזינו באמת, רשמו לעצמכם, והכי חשוב – פעלו על בסיס מה ששמעתם.
לאורך 20 שנות הקריירה שלי כיועץ ארגוני, ראיתי כיצד מנהלים שאימצו את הגישה הזו – של השקעה אמיתית באנשים שלהם – הפכו עסקים בינוניים למובילי שוק, והובילו ארגונים כושלים להצלחה מסחררת.
זכרו: מה שתזרעו בארגון שלכם – אותו תקצרו בתוצאות העסקיות. וכמו בחקלאות, ההשקעה שלכם אולי לא תניב פירות מיידיים – אך כשהיבול יגיע, הוא יהיה עשיר, יציב ובר-קיימא הרבה יותר.