האשליה בעסקים.
כבעלי עסקים אנו מחפשים כול הזמן בטחון כלכלי שעליו נוכל לאחז במהלך עבודתנו.
אין עוררין כי מרבית העסקים נמצאים בקשיי תזרים, מימון מנוצל עד תום, גבייה מתעכבת וכ"ד.
לעומת זאת יש עסקים המחזיקים פיקדונות נזילים או נכסים המשועבדים רובם ככולם לטובת ההלוואות הבנקאיות והחוץ בנקאיות, פיקדונות אלא משמשים את העסקים כבטחון לאותם הלוואות או מסגרות חח"ד בחשבון העסקי.
מבחינת הבנק הרי שזה מצוין כי המודל העסקי של הבנק הוא מקסימום בטחונות לקווי האשראי על מנת לצמצם את החשיפה של הבנק (SOLO ) בטוחות כמו פק"ם או ניירות ערך וכ"ד. יותר מזה, הבנק מאפשר בטוחה מלאה רק במסגרת הפקדה לפק"ם (אשר אין בהם תשואה של אגורה אחת אלא אם מפקידים את הפק"ם לתקופה ארוכה אזי יש תשואה מזערית) ואילו על השקעות בנירות ערך או בקרנות נאמנות הוא קבע מדרוג " באיזה אחוז שווה הפיקדון לביטחון.
הבעיה המרכזית עם בעלי העסקים כי מחשבתם אומרת להם "אנו רוצים להשאיר את הפיקדונות כבטחון "ואולי" פעם! הם יהיו שלי!!! ומכאן הטעות הגדולה.
בתשואות ובריביות דה היום כאשר ריבית בנקאית יכולה להגיע עד ל-10% שנתי, וריבית על הלוואות בכרטיסי אשראי מגיעה אף ליותר שלא לדבר על ההלוואות מחוץ למערכת הבנקאית שם הלוואות ניתנות בריבית נשך לעומת תשואות הפיקדונות אותם הבנק מחייב כבטחון מגיעות לאפס מאופס וכנראה שעוד מעט נצטרך אנחנו לשלם לבנק על אחזקת הפיקדונות האלה, ההתניה של פיקדון מול אשראי הופכת להיות ללא כדאית ויעשה טוב בעל העסק אם יגבר על האמוציות והדמיון שלו כי "יש לו כסף בצד" יפרע את הפיקדונות ויקטין את ה-אובליגו (מסגרת) בבנק.
גם אם חושב בעל העסק שהוא סוגר לו את השער לבנק הרי שהוא טועה טעות מרה מאחר ככול שאתה מקטין את אובליגו של העסק כך מתפנה יותר מקום לבקשה של הגדלת אשראי כזאת או אחרת זאת ועוד שעסק שחיי על מחזור אשראי כדאי שיעשה בדק ביית רציני ויבחן את כדאיות העסק או איך לשפר אותו.
בעלי עסקים וחברות מחויבים לשקול ברצינות מלאה את התנהלותם הכספית מהיסוד ועד הטפחות.
הכותב הוא דורון עמית יועץ ניהול עסקי.
