המאה העשרים מראה מגמת גידול הולך וגובר בשיעור החייבים . גידול זה מוסבר על ידי חוקרים כחלק בלתי נמנע ובלתי נפרד מתהליך הגידול של היקפי האשראי במשק מודרני, מהתפשטותה של כלכלת השוק ברמה המדינתית ו הגלובלית ומהתנודתיות הגוברת של כלכלת השוק. 7 לדברי פרופ' רון חריס, אף כי מקובל לטעון בחוגי משפטנים בישראל כי המצב אצלנו שונה לחלוטין , וזאת עקב מוסר התשלומים הירוד , מדובר בטענה הלוקה בדעה קדומה . יתר על כן להערכתו , נוכח אחידות הממצאים של המחקרים האמפיריים הזרים, המבנה הלאומי והחברתי ההטרוגני) לא פחות הישראלי( של החברות האמריקאיות והבריטיות )שביחס אליהן קיימים מחקרים אמפיריים מקיפים(, השימוש באמצעי תשלום דומים )שיעור השימוש בכרטיסי אשראי בישראל גבוה על פי קני מידה מערביים ( ותהליך הגלובליזציה של כלכלת השוק הישראלית, יהיו הממצאים האמפיריים בישראל דומים למדי לאלה שנמצאו במדינות המערביות.(ציטוט מתוך ההמלצות שהגישה הוועדה שהתמנתה ע"י שר המשפטים דאז פרופסור יערב נאמן לשיפור האכיפה והגבייה של ההוצאה לפועל)
כ יועץ עסקי ומי שנותן ייעוץ עסקי מדוע התאמצתי להביא בפניכם דווקא את הפרק הזה מתוך כול ההמלצות שהביאה הוועדה בפני השר? תחילת הסיפור היא במה שהולך לקרות כבר בימים אלה במערכת המיידע והבנקאות בישראל בו אדם אשר נקלע לקשיים עם בהיותו דירקטור בחברה, עם בהיותו בעלים של עסק שנפל, עם בהיותו בעלים של עסק עם בעיות כאלה ואחרות, ואם בכלל, ממחר או מחרתיים המידע על אותו אדם יעבור בכול מערכות המידע הפיננסיות הקימות בישראל ובטח במערכת הבנקאית דבר אשר יכתים את שמו על לא עוול בכפו ויוציא אותו כליל ממעגל העסקים (כמובן, מחוץ לנוכלים או עושי תרמית כאלה ואחרים) בכול אשר ילך, וזאת כאשר הוועדה המכובדת שישבה ציינה בפרוש כי " המאה העשרים מראה מגמת גידול הולך וגובר בשיעור החייבים . גידול זה מוסבר על ידי חוקרים כחלק בלתי נמנע ובלתי נפרד מתהליך הגידול של היקפי האשראי במשק מודרני, מהתפשטותה של כלכלת השוק ברמה המדינתית ו הגלובלית ומהתנודתיות הגוברת של כלכלת השוק" מה שאומר שמדיניות האשראי אשר הייתה נהוגה ע"י הבנקים בישראל "רק כך כסף" "לפנק ולפנק ולפנק" היא חלק לא קטן מהקריסות והגידול בשיעור החייבים.
למעשה, הבנקים, (ואין אני בה להאשים אותם מאחר ואני ער לעובדה כי הם צריכים להתנהל בראייה עסקית שתביא כמה שיותר רווח לבעלי המניות) הם אלה שניפחו חברות ועסקים באשראי זול או אשראי יקר תוך התעלמות ממצב השוק הכללי במדינת ישראל ובעולם כולו, בו עסקים קורסים רק כתוצאה מתחרות, ריבוי עסקים, ניהול לא נכון בתנודות שוק כול כך חריגות. מיקור החוץ המזרח, מבלי בכלל ללמוד את רזי העסק על מנת להבטיח את החזר האשראי, או לבדוק בדיקה מעמיקה עם העסק יש לו סיכוי להחזיר את האשראי במהלך עסקיו השוטפים, לדוגמא! מבחינתי, בנק זה שותף, ברגע שהוא מלווה לי או נותן לי כסף הוא שותף המממן את עיסקי ותוך כדי כך גוזר קופון כמו עמלות, מוצרי אשראי, תוכניות פיננסיות, ניהול תיקי השקעות (בעבר) וכ"ד. מאחר ואם רציתי להשקיע כסף בעסק, כדבר מובן מאליו הייתי בודק בפרוטרוט את הניירת של העסק לעומקו, את השוק, את האקלים של העסק ורווחיו על מנת להבטיח את השקעתי. כך הייתי מצפה מבנקים שיתנהלו עם הלוואות או העמדת אשראי לחברות או לעסקים וזאת על מנת שלא לגרור אותם לתהומות שלא יוכלו לצאת מהם. לצערי הבנק בודק בדיקה די שטחית את נתוני העסק (שהרי מה זה משנה שהנתון של חובות אבודים בבנקים לא מגיע ל-5% מסך כול האשראי שהם מעניקים) והרי "בוער" באצבע לעשות עסקים ולמכור יותר כסף, אז לא רק ש- 90% מהעסקים הוא לא בדק, גם את 10% המטאורים הוא לא בדק וחילק כספים ללא גבול ובקורת (וכולנו מכירים את הסיפור של הקונצרן הגדול במדינה איך חולקו לו כספים)
אני יודע כי רבים מבעלי העסקים המתמודדים ונאבקים ביום יום עם תזרים המזומנים יכעסו עלי על מאמרי זה שהרי אני קורא לבנק "לא לקבור עסקים" שהרי הלוואות ועוד הלוואות ומסגרות נוספות והלוואות בכרטיסי אשראי, והלוואות בערבות מדינה, זה קרש ההצלה היחיד שלהם, אבל מניסיוני הרב חייבים להטמיע אצל בעלי עסקים ש-"עסק" מטרתו לעשות כסף ולהתנהל מרווחיו וממכירותיו, עסק שמתנהל בהלוואות הוא עסק שחייב ניהול אחר, התייעלות, שינוי מגמות שיווק ומכירות, ובקיצור ליצור את עצמו מחדש. אם לא שימכור או יסגור. נקודה!
הלוואות מהבנק לטווח ארוך צריכות להיות למינוף עסקים למען כי יביאו יותר רווחים, והלוואות לזמן קצר קרי חשבון העובר ושב של העסק צריך להיות מימון זמני בין תקבול לתשלום.
